ספרי זיכרון: ריאיון עם ונסה, נכדתה של אדית דוידוביץ', שורדת שואה

ספרי זיכרון: ריאיון עם ונסה, נכדתה של אדית דוידוביץ', שורדת שואה

ספרי זיכרון: ריאיון עם ונסה, נכדתה של אדית דוידוביץ', שורדת שואה

ספרי לנו קצת על סבתך, אדית דוידוביץ ז"ל.

סבתי נולדה בכ״ג בניסן ה' תרפ״ד (27 אפריל 1924) בהונגריה ונפטרה בכ״ה בשבט ה'תשס״ח (1 פברואר 2008) בבלגיה.

היא בתו של הרב יהודה לייביש שטרן זצ״ל, רב של בית הכנסת רש״י בפריז ובעל ״שפתי יהודה״. היא גורשה מצרפת הכבושה לאושוויץ ב-1944, שם נרצחו חלק מבני משפחתה.

אחרי המלחמה, אדית הקימה משפחה חדשה עם ניצול שואה בשם שלמה דוידוביצי, בעל ״ליקוטי שלמה״. לזוג נולדו חמישה ילדים וזכו גם לנכדים ונינים.

אמונתה העמוקה אשר סייעה בידה לשרוד את מחנה המוות לא נחלשה לאורך השנים, והמשיכה לשמור עליה ועל משפחתה.

היא הרבתה להרצות על קורותיה במחנה המוות, בעיקר בפני צעירים ובבתי ספר. שישים שנה לאחר השואה היא הסכימה להעלות על הכתב את סיפורה ואת קורותיה, כך שפרק אפל זה של ההיסטוריה היהודית לא יישכח.

בשנת 2004 אדית זכתה לאות הכבוד החשוב ביותר בצרפת "Legion d'honneur" –  כהוקרה על פעילותה למען זיכרון השואה בקרב הנוער.

מדוע סבתא החליטה להוציא לאור את הספר? 

סבתא לא כתבה את הספר עצמו. מנהלת של בית ספר תיכון הקרוב למקום מגוריה שכנעה אותה, אחרי הרבה שנים של שתיקה, לספר את הסיפור שלה. זאת הייתה הפעם הראשונה שסיפרה. לאחר מכן החליטה להקליט את סיפורה לילדיה, וכהפתעה הקלידה בתה את כל הסיפור והוציאה לאור ספר לכבודה.

איך אתם, כמשפחה, מרגישים כשבידיכם הספר של סבתך?

אנחנו גאים מאד שיש לנו סבתא מיוחדת וגיבורה כזאת. לכתוב את הזיכרונות הקשים האלה זה לא מובן מאילו, והיא הפכה זאת למטרת חייה במהלך תקופה ארוכה. היה לה חשוב שהנוער של היום ידע מה קרה ושזה לא יישכח לעולם.

למי היית ממליצה להוציא ספר זיכרון?

לכל מי שמרגיש מוכן לשתף את סיפורו עם אחרים ורוצה להיות חלק מהמטרה המשותפת של זיכרון השואה.

מדוע הוחלט על הוצאה לאור של הספר כספר דיגיטלי? ואיך היה תהליך העבודה עם איפאבליש?

הוחלט להוציא את הספר כספר דיגיטלי כדי שהספר לא ייעלם אף פעם ויהיה נגיש לכולם.

העבודה עם איפאבליש הייתה קלה ונעימה. נהניתי מאד מהשיתוף פעולה עם שלהבת.

Share this post