על ספרים, אהבה ורגשות – מהם האלמנטים שיהפכו את הספר שלכם לאהוב במיוחד?

על ספרים, אהבה ורגשות – מהם האלמנטים שיהפכו את הספר שלכם לאהוב במיוחד?

על ספרים, אהבה ורגשות – מהם האלמנטים שיהפכו את הספר שלכם לאהוב במיוחד?

על ספרים, אהבה ורגשות – מהם האלמנטים שיהפכו את הספר שלכם לאהוב במיוחד?

אוהבי ספרים באשר תהיו! כותבי ספרים באשר אתם!

האם עצרתם פעם וחשבתם, מדוע אנחנו כל כך אוהבים ספרים?

מה גורם לנו לצלול צלילה עמוקה אל מעמקי דפים כתובים, אל מרבד אינסופי של מילים?

מה גורם לנו להישאר ערים עד שעת לילה מאוחרת, כשכל בני הבית כבר ישנים שנת ישרים, להפוך דף ועוד דף ולחפש קיסם שירים לנו את העפעפיים?

כדי לנסות לגלות את סוד קסמם של הספרים הטובים באמת, ריכזנו עבורכם ארבעה אלמנטים שגורמים לספר להיות אהוב ונחשק.

א – אכפתיות:

כשאכפת לנו מהדמות אנחנו צועדים איתה יד ביד. לא נעזוב אותה לבד, גם לא לרגע. נשמח איתה, נבכה איתה, נכאב בכאבה ונאהב אותה. למה?

מסיבה פשוטה – אנחנו מזדהים איתה, כי היא, באיזשהו אופן, מהווה מראה לדמותנו.

גם אם הדמות אינה אנושית ושייכת לעולם המדע הבדיוני או הפנטזיה, היא בעלת תכונות מובהקות ודפוסים שיוצרים אופני פעולה – ואלו גורמים לנו להזדהות איתה, ולכן היא מעוררת בנו קשת של רגשות והרבה אכפתיות.

ה – הפתעה:

על אלמנט ההפתעה נוכל לכתוב מאמר שלם, מה שבטוח הוא שאנחנו אוהבים להיות מופתעים. בני אדם נוטים להאמין שיש להם שליטה וידע לגבי “מה יקרה בסוף”. בתחילת נסיעה, למשל, אנחנו בטוחים שאנחנו יודעים לאן נגיע ומה מצפה לנו שם.

לכן, רוב הזמן, אנחנו שאננים (במיוחד כשמפעילים וויז… מי שם לב בכלל לדרך?), אולם כשאנחנו מוצאים את עצמנו במקומות שונים מאלו שתכננו להגיע אליהם – אנו מופתעים מאוד. אתם בטח מכירים משפטים שבנויים כך: חשבתי ש…. ופתאום גיליתי ש…. הייתי בטוח ש… ואין לי מושג איך קרה ש…

במבט לאחור, תמיד נסתכל על הדברים המפתיעים האלה בחיוך ונבין שהכול קרה לטובה.

בספרים הדבר מוקצן עוד יותר. אלמנט ההפתעה – בין שהוא נגלה לעיננו בתחילת הסיפור, באמצע או בסוף – ישאיר בנו חותם עמוק, ואנחנו נהיה מרותקים לספר ונהרהר בו הרבה אחרי שסיימנו לקרוא. אלמנט ההפתעה ישלוף אותנו מהשאננות הטבעית לנו כבני אדם ויעורר בנו רגש ישן, כמו של ילד המגלה את העולם ומופתע בכל פעם מחדש. בוקר טוב!

ב – בישול איטי

איש חכם אמר לי פעם, “אוכל טוב מתבשל לאט”.

המסר הקולינרי הזה טוב מאוד לאנשי המילים:

זרקו את המילים שלכם לקדירה והדליקו אש. המילים צריכות להתבשל לאט לאט.

הרעיונות של אנשי המילים באים תמיד מהקרביים, אבל אלו שיתבשלו באיטיות יערבו יותר לחיכם של הקוראים.

סיפור טוב הוא סיפור שמוגש בשכבות ורבדים, סיפור שמכיל כמה ממדים, שהדמויות המקיימות אותו ודרכיהן משולבות זו בזו, אבל באופן שניכר שהעלילה נרקמה בבישול איטי.

ההסקרנות הרגה את החתול – היא תהרוג גם אותך!

זוכרים את הקיסם שקוראים מושבעים זקוקים לו כדי להחזיק את העפעפיים פקוחים? ככל שסיפור יעורר אצלנו את יצר הסקרנות – כך הוא יגרום לנו להישאר ערים עד השעות הקטנות של הלילה.

סקרנות מתעוררת במצבים רבים. למשל, במקרים שבהם הקורא נחשף לפרטים חבויים, שגיבור הספר עדיין לא יודע אותם; אם בספר מצויים פרטים היסטוריים מעניינים, שיכולים ללמוד על תקופות עבר. ועוד.

אז מה היה לנו כאן?

אכפתיות, הפתעה, בישול איטי, הסתקרנות.

אבל הדבר החשוב ביותר, שאוגד את כל האלמנטים הללו, הוא שכולם צריכים להיות עטופים בשכבה חזקה וטובה של אהבה.

כל ספר הוא יצירה. יצירה מקורה במחשבה וברגש. ברגע שקולמוס מזדווג עם נייר נוצר ניצן של יצירה חדשה, והיא תצא לאור לאחר תהליך של שינוי גודל וצורה.

לבסוף היא תגיח לעולם, אולם היא לא תוכל לגדול, אפילו לא להיווצר, ובטח שלא להתקיים, אם היא לא תהיה תולדה של אהבה.

“מים רבים לא יכבו את האהבה ונהרות לא ישטפוה” (שיר השירים (פרק ח’ פסוק ז’)

וכשם שהמים לא ישטפו, כך המילים ייכתבו; במשיכת קולמוס יתכנסו ויתחברו אות לאות, מילה למילה, משפט למשפט.

אז קדימה – התחילו לכתוב –אנשים רוצים לאהוב!

 

 

Share this post

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


שינוי גודל גופנים