הוצאת ספר היא נס

תמי יערי היא מנטורית מסוג אחר. היא עוסקת בתחום כעשרים שנה, מלווה לקוחות ועסקים, חיברה רבי-מכר ובעלת שיטה ייחודית ליצירת הצלחה. לכבוד החנוכה תפסנו את תמי העסוקה לריאיון קצר, על נסים ועל נפלאות שהיא רואה, כפי שהסתבר לנו, מדי יום.

“אין כמעט יום בחיי שאין בו נס. כנראה שמה שאנחנו מגדירים כנס תלוי הרבה במצב התודעה שלנו. ב״משקפיים״ שדרכם אנחנו רואים את המציאות. ואני – קיבלתי או פיתחתי משקפיים שרואים ניסים ומייצרים ניסים. חווית הנס העוצמתית ביותר קורית לי כשאני מסתכלת על ילדיי. אין שום יכולת להכיל רציונאלית את היותם גם אני וגם נפרדים. גם יצירים שיצאו ממני וגם הוויות נפרדות, ייחודיות, שמתפתחות מיום ליום בקצב ממש… ניסי”.

תמי יערי היא דמות מוכרת ואהובה במציאות הישראלית. אנשים רבים עוד זוכרים אותה מתוכנית הראליטי שבה השתתפה (וזכתה במקום הראשון!) “הכוח”, אך אלפי אנשים אחרים חבים לה את הצלחתם בחייהם האישיים ובעסקים. תמי הוציאה לאור כמה ספרים, חלקם תורגמו והפכו לרבי מכר באמזון. לכבוד חנוכה ביקשנו לארח את תמי במדור, לכמה שאלות עבור כותבים מתחילים:

איך “מתבשל” אצלך הוצאה לאור של ספר?

כתיבת ספר מבחינתי היא נס. אני מתבוננת בספרים שלי בחוויית תדהמה. ספר, כמו ילד, הוא יצירה שנולדת ממך. פתאום היא שם. למרות שאפשר להסביר זאת כתהליך רציונאלי של כתיבה וחיבור של רעיונות, תחושות ותובנות, עדיין יש כאן חוויה מסתורית. אין לדעת אם תחזור שוב, מתי ואיך. מתי ייוולד הדחף לכתוב את הספר הבא, מה יהיה הנושא שלו, מה יהיה האופי שלו. גם ספר, כמו ילד, הוא הוויה עצמאית, שכוללת התרחשות שהיא גדולה ממני, ועל כן נחווית כנסית.

הוצאת כמה וכמה ספרים, שחלקם הפכו לרבי-מכר. איזה טיפ יש לך לכותבים בתחילת דרכם?

ליהנות. הרי איש מאיתנו לא יודע באמת לאן הדברים יובילו. תיהנו מהדרך. ממילא זה כל מה שיש. דרך. כשאני כותבת, אני כותבת כזרימה חופשית שאני נהנית ממנה. יש בעולם ספרים מכל הסוגים שהפכו לרבי מכר. יש ספרים מדהימים שלא הפכו לרבי מכר. תכתבו אם אתם מרגישים שזה מה שאתם אמורים לעשות, רוצים לעשות ונהנים לעשות. הכתיבה עצמה היא הצלחה, עוד לפני ביקורת הקהל, היא הצלחה בעיקר אם את נהנית ממנה.

מהי הביקורת הכי קשה שקיבלת על ספר שהוצאת ואיך התמודדת איתה?

לא קיבלתי ביקורת קשה. זו האמת. הביקורתית ביותר היא אני. לא כל הזמן. לעיתים אני בעצמי קוראת את ספריי, לומדת מהם ונהנית. זה כאילו חלק ממני כתב את הספרים וחלק אחר שלי לומד מהם. אני חושבת שרובנו יותר חוששים מביקורת מאשר מתמודדים איתה בפועל. מדי פעם אני נתקלת בביקורת על עבודתי, ולא בהקשר של הספרים שלי, אלא על דברים נוספים שאני עושה: כנסים, ליווי אישי, תוכניות אינטרנטיות ועוד. בהקשר הזה פגשתי גם ביקורות גסות רוח, מכאיבות, מעליבות. כשאני נתקלת בביקורת כזו אני מגייסת את החוכמה הפנימית והאהבה הפנימית ושמה דברים בפרופורציות. אנשים הרי מבטאים את הכאב הפנימי שלהם, או את הבלבול שלהם, וזה בעיקר הזמנה לחמלה – או להתעלמות. מה שבטוח הוא שאסור לנו לעצור את ההגשמה העצמית שלנו בגלל חשש מביקורת. וגם, אני מזכירה לעצמי שכל מקצוענות נרכשת דרך ניסיון רב. כך שזה לגמרי בסדר לטעות בדרך ולהשתפר. אין דרך אחרת. אם יש מה לקחת מהביקורות אני לוקחת, וממשיכה להתפתח משם.

מהו לדעתך הערך שבהוצאת ספרים דיגיטליים?

אני חושבת שאנחנו עוד בתחילת הגילוי של האפשרויות שעומדות מאחורי עידן הטכנולוגיה, במונחים של חירות, של חיבור בין אנשים ושל יצירה. מבחינתי, האפשרות לעבוד וליצור היכן שנוח לי היום, דרך המחשב הנייד שלי, ושל אנשים לקרוא מכל מקום, גם ברכבת או במטוס וגם באמצע טראק, היא נפלאה. יתרון חשוב מאוד הוא גם בעובדה שהוצאת ספרים דיגיטליים היא חסכונית יותר בעלויות והרבה יותר ידידותית לסביבה.

ולסיום, אנו עוסקים לא פעם בצורך החיוני בהשראה כדי ליצור. מה מעורר בך השראה?

אנשים רחבי לב ובעלי אמונה שיוצרים חיים אותנטיים בהקשבה קרובה לעצמם. הטבע הוא מקור השראה, נחמה, והשתאות אינסופיים עבורי. כל רגע בטבע, בארץ או בעולם נתפס אצלי כמימוש פנטסטי של הזכות לחיות בעולם המדהים הזה. כשאני בטבע, אני נזכרת מחדש מי אני ומה אני עושה כאן, ומתמלאת אנרגיה ואופטימיות. בעיקר זה קורה לי בהרים, למרות שאני אוהבת גם שדות, גם מדבר וגם ים. באלפים ובהימלאיה אין גבול לשמחה ולהשראה שלי.

ספריה המצוינים של תמי: