מקובץ לספר – איך להפוך קובץ וורד לספר?

” מהם הדברים החשובים יותר שיש לאומרם? ואיך אפשר לכתוב כתיבה חזקה יותר על הדברים שאנחנו אמורים לכתוב עליהם? מילים יכולות להיות כקרני-רנטגן. אם משתמשים בהן כהלכה – הן יכולות לחדור מבעד לכל דבר. אתה קורא ונפגע.”
אלדוס האקסלי

איך להפוך קובץ לספר?
למה מחליט אדם לכתוב ספר? מה הכוחות המניעים להשקיע מחשבה וזמן (והרבה מהם) בכתיבה?
התשובות לכך רבות, לכל יוצר סיבותיו, מניעיו והכוחות הדוחפים אותו לשבת ולכתוב.
יהיו שיגדרו את הדחף שלהם לכתיבה כצורך ממשי, יהיו כאלו שיאמרו שהם רוצים להשאיר חותם בעולם, אחרים יספרו בעיניים נוצצות על הגשמת חלום, ולעיתים מדובר בסיפור משפחתי שיש רצון להנציח, רגשות כמוסים או דחף יצירתי חזק.
לא ניתן לתת תשובה אחת אחידה לצורך העז בכתיבה שהוא תהליך לא קל! פעמים רבות חווים היוצרים משברים בכתיבה. יהיו שיגדירו זאת  כמחסום, תחושה שהעלילה “נתקעת” שהמילים אינן זורמות ועוד תיאורים דומים.
אין צורך להיבהל, גם הסופרים הגדולים והנחשבים מספרים על תחושות דומות. להתמודדות מטיבה עם משבר הכתיבה לחצו כאן.
אך את ההרגשה הטובה, הסיפוק העילאי והאושר הצרוף כאשר פאר היצירה עומד בזכות עצמו, אין לתאר.
אוסף של מחשבות, דקויות, מעשים ותחושות, הפך לאט לאט ליצירה מרתקת.
חלק הארי, הושלם. אך האם הספר בשל ומוכן להוצאה לאור?
כמעט…
רגע לפני שתמהרו לחפש את הוצאת הספרים שתוציא לכם את הספר ותפיץ אותו לעולם, המתינו, יש עוד שלב בדרך. שלב חיוני ומהותי-שלב העריכה.

עריכה
“לפני הכתיבה, חשוב הרבה. אחרי הכתיבה, מחק הרבה.” קרלוס הראר אלוולרז

כל ספר זקוק לעריכה, נקודה.
זו הנחת יסוד בסיסית שאין עוררין עליה בעולם הספרות על כל גווניו. מדוע חשובה כל כך העריכה? הסיבה לכך טמונה בעצם מהותה של מלאכת הכתיבה.

הכתיבה היא תהליך שאינו רציף, הוא מושפע ממצבי רוח, זמן, השראה ועוד. כדי לשמור על עלילה אחידה, לשמר ולשפר את איכות הסיפור, עליכם להעביר את הקובץ לידי עורך ספרותי. עריכה ספרותית היא בין השאר פעולה פרשנית, וככזו היא כרוכה בשיפוטי טעם. עורך ספרותי חייב להיות איש ספר. שכן, מי שאינו קורא ספרות, בעל רגש, עומק, טעם ומיומנות מפותחת של יכולת אינטרפרטציה, אינו יכול להיות עורך ספרותי טוב.

הכברה במילים היא מחלה בכתיבה המערבית. יותר מדי מילים מדללים ומטשטשים רעיונות. –אריק הופר.
העורך הספרותי צריך “להיכנס” לראש של היוצר, לאהוב ולכבד את העלילה אך יכול להציע למשל לשנות את מבנה הספר, את סדר הפרקים, לעבור מגוף ראשון לגוף שלישי, להעניק לקורא רמזים, או להרחיק ממנו אמירות מפורשות מדי למחוק שורות הגולשות לחוסר טעם, או להגזמה. לעתים ממש לשכתב פסקאות שלימות  שמסיבה כלשהי לא נכתבו היטב על ידי המחבר וזקוקות למגע, שיוף וליטוש של אדם פחות מעורב, אך מעורב מספיק כדי להכיר היטב את נפשו וקולו של המחבר, אדם  שהמבין לעומק את הסיפור ואת מה שדרוש לו.
כמו באמנויות אחרות, חלק לא-מבוטל מעבודה העריכה הוא מחיקה.
מידת ההצלחה של תהליך העריכה תלוי מאוד בטיב היחסים שלכם עם העורך, האמון שאתם נותנים בו וכמובן, הניסיון והיכולות האישיות שלו. אם אתם חשים שהעורך אינו מתחבר לכתב היד, או שאינו מפענח נכון את העלילה והדמויות, בקשו מעורך ספרותי נוסף לעבור על הקובץ ולתת לכם רעיונות משלו לעריכה. חלק זה, של העריכה הספרותית הוא חשוב ומהותי מאין כמותו בדרך להפיכת היצירה שלכם לספר.
לאחר העריכה הספרותית, מגיע שלב העריכה הלשונית, ההגהה. פעולה זו ניתן לדמות כפעולת ניקיון. מעין שיננית לספר, הליטוש האחרון, הדיוק ההכרחי שמעניק עוד נדבך חשוב לספר.

תפקידו של העורך הלשוני לוודא שלא נפלו טעויות כתיב, טעויות הקלדה, טעויות בעברית, בציטוטים, בתחביר, בהקשרים, באיזכורים עוד.
על העורך הלשוני להיות בקי בשפה העברית, בכללי הדקדוק, התחביר ובעל ידע כללי נרחב, זאת על מנת שידע לזהות את הניאונסים הדקים והמחוות בתוך הספר
אם בספר מובאות ציטטות עליו להיות בקי בשפת המקור כדי לוודא שרוח ומשמעות הציטוט הועברו בצורה נכונה ומדויקת.
לעיתים העורך הלשוני ישנה את סדר המשפטים כדי שיהיו מובנים יותר, יתעכב על החלוקה לפסקאות, יוסיף מילות או משפטי קישור, סידור האזכורים, מראי מקום וביבליוגרפיה. פעולות אלו חיוניות כדאי להפוך את היצירה למושלמת.
לאחר שהקובץ עבר עריכה ספרותית, עריכה לשונית, השתפר והתהדק. זה הזמן לעבור לשלב בחירת הכריכה.
על תהליך בחירת עיצוב הכריכה, ניתן לקרוא כאן