הגהה לאחר עימוד

הגהה לאחר עימוד

הגהה לאחר עימוד

או איך לא לקבל ארון בלי ידיות

הפקה של ספר היא יצירה לכל דבר ועניין.

דמיינו לכם ארון, כל ארון שהוא, בין אם הוא מפואר ורב דלתות ובין אם הוא קטן מידות ובעל דלת אחת – לכל ארון נדרשו חומרי גלם, מחשבה, תכנון ומלאכת בנייה. כך בדיוק עם ספר. הפקת ספר מורכבת מכמה וכמה שלבים שמאוד לא רצוי לדלג על אף אחד מהם – הרי לא הייתם רוצים לקבל ארון נטול רגליים או ארון שדלתותיו הורכבו הפוך – נכון?

אף כי הפקה של ספר שונה במקצת מספר אחד למשנהו, יש מסלול קבוע למדי להפקת ספרים. התהליך מתחיל בתכנון הספר, עובר דרך עריכה ספרותית, או עריכת תוכן במקרה של ספר עיון, ממשיך דרך עריכת לשון, הגהות, עימוד והגהה לאחר העימוד. ועוד לא דיברנו על עיצוב הכריכה, שיווק והפצה.

פעמים רבות אנו נתקלים בשאלות הנוגעות לעריכת לשון ולהגהה. בעוד שנחיצותה של עריכה ספרותית מובנת, על השלבים הבאים יש לא מעט תוהים (ואף טועים). על החשיבות של עריכת לשון והגהה כתבנו כאן (לינק למאמר שאכתוב על עריכת לשון+דוגמאות), אולם מדוע כל ספר חייב לעבור הגהה לאחר עימוד? הרי אם עורך מקצועי עבר על הטקסט, אם אתם עצמכם עברתם על הצעותיו של העורך ואישרתם, אם העברתם את הטקסט שלכם לקוראים מתנדבים שקראו אותו ונתנו את הערותיהם – הטקסט אמור להיות חף מטעויות, הלוא כן?

התשובה, למרבה הפלא היא לא. כל אדם המצוי מעט בעסקי הספרים יכול לספר לכם שאין דבר כזה ספר חף מטעויות לשון. מפתיע? לא כל כך. הדבר נובע מעצם הייותנו בני אדם – יצורים אנושים נחמדים כל כך וטועים לא מעט… לעין האנושית יש תוכנה נפלאה, היא לא תמיד מאתרת טעיות, אלא המח שלנו מבצע תיקון אטומטי למלים מכורות.

אינכם בטוחים בכך? קראו שוב את הפסקה הקודמת, כמה טעויות הגהה מצאתם בה? האם מצאתם את כל הטעויות בקריאה הראשונה? אם כן, ניחנתם בעין מופלאה ובראייה חדה – רוב האנשים לא ניחנו בעיני נץ כמו שלכם. נוסף על כך, בקריאה רצופה של טקסטים אין אפשרות לאתר את כל הטעויות ולתקנן, בפרט כשמדובר במעבר על ספר שאותו גם אתם וגם העורך שלכם קראתם פעמים לא מעטות.

כדי לצמצם את האפשרות להישארותן של טעויות בטקסט, כדאי שכמה שיותר עיניים, רצוי מקצועיות, יעברו עליו לפני שיועבר לעימוד. כך קל יותר לאתר את הטעון תיקון ונכון יותר לתקן, לפני שמתקדמים הלאה – לשלב העימוד ולהגהה שלאחר העימוד.

חשוב להבין: הגהה לאחר העימוד נועדה לא רק לאתר טעויות שחמקו מעיני המחבר, העורך וכל האנשים שקראו את הטקסט, אלא כדי לוודא שלא נפלו טעויות עיצוביות במעבר בין הפורמטים השונים. חשוב מאוד לבצע הגהה לאחר עימוד. אל תוותרו על כך. הספר שלכם עלול להגיע לקוראים באופן לא תקין, כמו ארון ללא ידיות.

נסביר: העריכה וההגהות הראשונות מתבצעות על קובץ WORD, זהו בעצם מעבד תמלילים. בעבודת העימוד מתבצעת המרה מהקובץ הזה לקובץ גרפי, ולפי הסידור בקובץ זה יודפס הספר. המעמד אינו קורא את הספר, ולכן עלולות ליפול טעויות טכניות שהגהה לאחר עימוד אמורה לפתור. למשל: תזוזה של סימני ניקוד; בטקסטים שמעורבים עברית ולשון זרה, האותיות הלועזיות עשויות להתהפך; בספרים שמצורפים אליהם תמונות יש לוודא שהתמונה לא מסתירה את הכיתוב; אם מדובר בספר עיון עם טבלאות יש לוודא שהטבלאות נראות טוב ושתוכנן קריא; חשוב גם לוודא שהשורות לא “נשברות”, שהמספור בתוכן העניינים זהה למספרי העמודים בפועל ועוד

לכן, אל תזלזלו בשום אופן בהגהה לאחר עימוד. אנחנו יודעים, אתם משתוקקים כבר לאחוז בידיכם את הספר שעליו עבדתם קשה כל כך. עם זאת, זכרו את משל הארון, בקשו מאיתנו הצעת מחיר להגהה לאחר העימוד ועברו על הספר בעצמכם, בנחת, בתשומת לב ובהרבה אהבה ליצירה שלכם שאוטוטו מסתיימת.

Share this post

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


שינוי גודל גופנים