המלצת הצוות.

ארבעה בתים וגעגוע – אשכול נבו הוצאת זמורה ביתן

במדור זה נפרסם את ההמלצה שלנו לספר ישראלי משובח שאינו בהוצאת איפאבליש
והפעם, ארבעה בתים וגעגוע – אשכול נבו, הוצאת זמורה-ביתן.

הספר יצא לאור בשנת 2004, אך אני מוצאת את עצמי, אחד-עשר שנים אחרי שבה וקוראת בו. ממש כמו שמו של הספר, הוא מעורר געגוע.
למי שעדין לא נחשף ליצירת המופת הזו שגם זכתה בפרס ספיר, אספר בקצרה כי הספר סוקר את נקודת מבטם של תושבי ארבעה בתים-שכנים באזור ירושלים ובצל המאורעות הקשים של שנות ה-90, רצח רבין והפיגועים דאז.
תשעת הדמויות המאכלסות את הבתים, מספרות כל אחת מנקודת מבטה, סגנונה ואופייה הייחודי את סיפורה של ההוויה הישראלית באותם ימים ובאופן לא מפתיע, ברלוונטיות גם לימים אלו.
הזוגות בספר עוברים תהליך מטלטל ומכמיר לב, כקוראת, חשתי הזדהות גדולה עם כל אחת מהדמויות, דבר שאינו טריוויאלי כלל, מלבד תכונה נדירה זו, מצטיין הספר בתיאורים נוגעים ללב של טרגדיות כגון אבדון, יתמות, שכול, ושאיפה לשורשים ולבית.
עוד פנינים, בתחילתו של כל פרק, ישנו קטע שירה, כמו "בתים" בשיר. בנוסף לממדים הרבים בספר, עוד צורת ביטוי נהדרת היא באמצעות חילוף מכתבים בין שתי דמויות, אחת מהם חיה באחד מהבתים והשנייה, דמות החבר המטייל בעולם וחווה חווית אחרות לחלוטין אך מעוררות הזדהות בדרכן.
הספר מומלץ ביותר ומזמין שקיעה מתוקה ומעוררת נוסטלגיה רגשנית במיוחד.