מילה שלי – ד"ר אמנון ז'קונט

ספרות המקור בארץ פורחת. מספר הכותרים היוצאים לאור עולה בהתמדה. ברחבי הארץ נערכים ערבי קריאה ובתי ספר לכתיבה מנפקים לנו עוד ועוד סופרות וסופרים מוכשרים.

ומה אומרים על כך הסופרים הוותיקים? ביקשנו את דעתו של ד"ר אמנון ז'קונט. סופר, עורך, היסטוריון, מייסד ומנהל בבית הספרה לכתיבה "גיבור תרבות. אמנון ערך, בין היתר, את רב-המכר "הצדפה" שיצא בהוצאת איפאבליש. הספר, בתרגום לאנגלית, עולה בימים אלו לאמזון.

הנגישות של הכותב אל קהל הקוראים היום, היא אכן מידית ונטולת מתווכים.

"שומרי השערים" של העבר – עורכי עיתונים, לקטורים בהוצאות ספרים, מבקרי ספרות וגם החנויות שמחליטות מי מן הספרים ישתתף במבצעים – נעלמים והולכים. תהליך הסינון שהופעל בעבר על ידי אותם גורמים עבר אל קהל הקוראים. במקביל, נוצרת הפרדה חדה יותר בין השיפוט האמנותי של ספר ובין הערכתו על ידי חכמת ההמונים.

האם כתוצאה מכך נפגמת האיכות? – כנראה שלא, משום שהספרות ויתרה מזמן על תפקידה המחנך והפכה לעוד אמצעי בידורי, וכמו שהיום "סרט טוב" אינו בהכרח סרט אמנותי של בונואל (שרק בחוגים לקולנוע עוד זוכרים מיהו), גם "ספר טוב" הוא ספר שהקוראים בחרו בו ככזה, ולא ספרם של יחידים שקומץ מבקרים כתבו על-אודותם מאמרי ביקורת משבחים.

הנתונים מספרים כי הז'אנרים הפורחים ביותר בזמן האחרון הם: ספרי מתח וספרי ארוטיקה. שאלנו את הד"ר מה לדעתו יכולות להיות הסיבות לכך. והאם למהפכת הספרים הדיגיטליים יש קשר להעדפות הקהל.

אפשר להניח שהעברת השיפוט אל הקורא מאפשרת לו לבחור את הטקסטים המעניינים אותו, אלה הנוגעים במישרין בשני מרכיבי החיים השולטים בנו. האחד הוא החרדה מפני הלא נודע (שספרי המתח מספקים סימולציה מרגיעה שלהם בדרך של תעלומה הבאה על פתרונה) והשני –  ארוס, היצר המיני.

כמו כן, מהפכת הספרים הדיגיטליים מאפשרת לקוראים לרכוש ספרים שלא היו רוכשים בחניות רגילות. כיוון שקריאת ספרים במכשיר אלקטרוני אישי היא פעולה אינטימית ויש בה מן האנונימיות הפוטרת את הקורא מהצורך להצדיק את בחירתו.