ממשחק מחשב ישן לספר חדש: הסיפור שמאחורי "למען החופש" של יעל כץ
יעל כץ (33) היא חיפאית גאה, מעצבת ומאיירת בוגרת בצלאל. "מגיל שלוש עשרה חלמתי להוציא לאור את סדרת הספרים 'למען החופש'." היא מספרת, "הספר הוא פנטזיית הרפתקאות המגולל את סיפורה של נערה-חתולה בשם ו'ידאד המנסה להשתלב בספינת שודדי ים, שרובם פליטי מלחמה. כל אחד ואחת הם טיפוסים לא שגרתיים: טבחית חסרת טאקט, קפטן ציני, לוחמת שעושה הכול חוץ מלציית לפקודות ועוד. ו'ידאד מוצאת את עצמה עוברת מסע התבגרות שיאלץ אותה לעסוק בדבר שנאסר עליה במשך שנים: מלאכת הכישוף."
מה נתן לך השראה לכתיבת הספר, מאין הגיעו הרעיונות?
"זו שאלה שאתקשה לענות עליה על רגל אחת. הרבה סדרות אנימציה של שנות התשעים הציתו את דמיוני, אבל מקור ההשראה המהותי ביותר לסיפורי 'למען החופש' הוא משחק המחשב 'קפטן הוק' או בשמו המקורי – Captain Claw, אותו גיליתי כשהייתי בת תשע. לקרוב משפחתי הייתה גרסת דמו שכללה רק שלושה שלבים של המשחק, כך שבמשך שנים לא ידעתי את המשך העלילה של הקפטן (טרם הומצא ערוץ ה-YouTube). בערך בגיל שלוש עשרה החלטתי לכתוב את ההמשך בעצמי, ועם הזמן משחק המחשב הלך והתפייד ואת מקומו תפס סיפור מקורי משלי בהשראת חוויות שעברתי בימי התיכון והמכינה הקדם צבאית, במהלך השירות הצבאי ובאקדמיה."
כמה זמן עבדת על הספר ובאיזה שלב החלטת להוציא אותו לאור?
"את הרעיונות הראשונים של סיפורי למען החופש כתבתי כבר בכיתה ד'. סיפורים עם התחלה, אמצע וסוף התחלתי לכתוב בסביבות גיל שלוש עשרה, כתיבה שנמשכת עד היום, למעשה. הסיפורים שוכתבו אינספור פעמים עד אשר הגעתי לתוצר הנוכחי. רק בתחילת שנת 2021, החלטתי שאני רוצה להוציא לאור את סיפורם של ו'ידאד וחבריה מתוך הבנה שאם לא עכשיו – זה לא יקרה אף פעם."
איך חווית את תהליך הכתיבה עצמו? האם היו אתגרים? מהי התובנה הכי משמעותית מתהליך הכתיבה שלקחת איתך לדרך?
חוויית הכתיבה הייתה מהנה מאוד, אך עם חור בלב. הגרסה שיוצאת לאור נכתבה וגובשה כשנה לאחר פטירתה של סבתי, חנה ז"ל, ובאיזשהו מקום כתיבת הספר הייתה עבורי תרפיה בתהליך הפרידה ממנה. בנוסף, לקראת השלב האחרון של העריכה הספרותית, הגיע הבוקר של השבעה באוקטובר 2023. בוקר שבו התעוררנו למציאות אחרת קשה מנשוא. פרק אחד בספרי מבוסס על פרעות הפרהוד שהתרחשו בעיראק במהלך מלחמת עולם שנייה, ולאחר השבעה באוקטובר, לצערי הרב, הפרק הזה קיבל משמעות נוספת עבורי."
מהי התגובה הכי מרגשת שקיבלת מקוראים?
התגובה שהכי ריגשה אותי הייתה מהורה של נערה בחטיבת הביניים. הוא ציין כי בתו לא אוהבת לקרוא ספרים. יום אחד, הוא אמר: 'היא סיימה לקרוא שלושה פרקים שלך ברציפות, ומתה לדעת מה יהיה בהמשך! היא רוצה לקרוא עוד!' זו, מבחינתי, המחמאה הכי גדולה שיכולתי לקבל על הספר."
הוצאה לאור – מהן התובנות העיקריות שלך מהתהליך? אלו טיפים חשובים תרצי לשתף כותבים אחרים ששואלים את עצמם איך מוציאים ספר לאור בדרך הטובה ביותר?
"חוויית ההוצאה לאור הייתה כמו ללדת פעם נוספת: ככל שהספר התקדם, הציפייה לבואו רק גדלה. העריכה הספרותית עם מריה אלוני הייתה הרפתקה כיפית במיוחד. הרגשתי שבזכותה הספר שלי השתפר. על אף ששוכתב לפני כן, ועל אף שהייתי נעולה על התוצרים, התובנות שמריה העלתה במהלך העריכה הספרותית היו חשובות מאוד לסגירת חורים בעלילה, מניעת בעיות אמינות, ואני ממליצה בחום לכל מי ששוקל להוציא ספר לאור: אל תוותרו על עורך ספרותי. הוא ייתן לכם נקודות למחשבה, ואתם תחליטו אילו עצות לקחת ואילו לא."
איך היה לעבוד איתנו, עם איפאבליש?
"היה לי תענוג לעבוד עם איפאבליש. קיבלתי משלהבת מענה מהיר לכל בעיה ושאלה, ואני שמחה על שביכולתי למכור ספרים דרכם באופן דיגיטלי."