"הדד ליין והקפה הם חבריו הטובים ביותר של הכותב"

סנונית ליס (37) היא סופרת, עורכת תוכן ומנכ"לית בחברה לשיווק תוכן במדיה החברתית.

היא אישה של מילים, חתולים וקפה, לא בהכרח לפי הסדר הזה. סנונית היא גם מחברת הספר 'כל הג'אז הזה' אותו כתבה וערכה במשך כארבע שנים. לרגל הפיכת ספרה לספר דיגיטלי באמצעות אינדיבוק והפצתו בחנויות הדיגיטליות דרך איפאבליש – שאלנו אותה כמה שאלות על הרגלי כתיבה, קוראים, ביקורת והשראה.

כשנשאלה ליס כיצד היא שומרת על קשר עם קהילת הקוראים שלהם אמרה: "הקשר שלי עם הקוראים החל עוד לפני צאת הספר לאור. התייעצתי קבוצות קריאה בפייסבוק באיזו כריכה לבחור מבין כמה אפשרויות, ושלחתי לקוראים נבחרים את כתב היד לקריאה מוקדמת, כי רציתי שכשהספר יגיע לחנויות כבר יהיו באתר סקירות. חלק מקוראי הספר הפכו לחברים של ממש, אנשים שנפשם נקשרה בנפשי. הספר עוסק בתכנים לא פשוטים, וכותבים לי קוראים רבים שהזדהו איתו בשל אובדן אישי שחוו או תקופה קשה שעברו בחייהם. חשוב לי מאד להשיב ולהקשיב לכל קורא כזה, וישנם קוראים שהקשר עמם נשמר דרך רשתות חברתיות או באימייל, חלקם כותבים לי מכתבים.
באופן כללי – אם יש אדם שספרי נגע לו מספיק כדי ליצור איתי קשר, אכפת לי מהאדם הזה, לא באופן מלאכותי או מעושה. אם אראה למשל בפייסבוק תכנים של קורא שראויים לתגובה, אגיב, אם אראה עדכון שמבקש לדרוש בשלומו של אותו אדם – אתעניין, לא מתוך אסטרטגיה של שמירת קשר עם קורא, אלא מתוך אכפתיות אישית. כשקוראים כותבים בקבוצות שנהנו לקרוא את ספרי, אני מודה להם אם אני מרגישה שזה מתאים, כי אני באמת שמחה על כל קורא."

ליס לא מאמינה בהשראה, אלא בכתיבה מתוך החלטה ותכנון: "כשאני רוצה לכתוב וכשיש לי פניות מסוימת לכך, הרעיונות יגיעו מכל מקום – מסרטון מדע שאני רואה עם הבן שלי, התרחשות ברחוב או מכתבה בחדשות. משם זה ממשיך מתוך אינרציה, הכתיבה עצמה היא שמעניקה לי השראה."

"יש לך ספר טוב, הוא יעשה את הדרך שלו בעולם."

"את המשפט הזה אמר לי ידידי הסופר והמשורר רון דהן, כשהתייעצתי איתו לגבי התלבטויות בנוגע להוצאת הספר לאור והיה בדברים האלה משהו מאד ממקד ומשקיט. המשפט הזה של רון מהדהד לי בראש לא פעם, כי רון צדק מהבחינה הזו שלספר אכן יש דרך משלו שהוא עושה בעולם, בין ידיים ותחת עיניים של קוראים, למרות שהוצאתי אותו לגמרי בעצמי. גם כיום, כשאני לא משקיעה כלל בשיווק הספר, אנשים ממשיכים לקנות אותו ואני ממשיכה לקבל משובים מקוראים שהספר הגיע אליהם. המסע הזה של הטקסט בעולם מרתק ומרגש."

בהמשך נשאלה ליס כיצד היא מתמודד עם ההצלחה: "בואו נשים את הדברים בפרופורציה, לא מדובר בגל גדות ולא ממתינים לי גדודי פפראצי כשאני יוצאת מהבית. 'כל הג'אז הזה' בהחלט הצליח יותר מכפי שדמיינתי, ובזכותו אני כנראה מוכרת כיום במידה מסוימת כמי שכתבה ספר, אבל השגרה שלי לא השתנתה. בעיניי, האתגר העיקרי הוא לא לדשדש בהישגים של הספר הזה ובסגנון שלו ולהתקדם מבחינה יצירתית וסגנונית. לכן אני כבר עובדת על הספר הבא וכותבת אותו בסגנון שונה למדי מזה שבו נכתב 'כל הג'אז הזה', כי חשוב לי להתפתח."

עוד הוסיפה ליס: "אני עובדת בצורה מאורגנת, כי פשוט אין לי ברירה. אין לי כלל זמן פנוי, ואם לא אפנה זמן באופן יזום, לא אמצא פנאי לכתוב. אני יודעת מראש מה אכתוב ומתי, ואני פשוט ניגשת לכתוב כשמגיע הזמן המתוכנן. בשעות הללו בשבוע – בין אם זה שוצף ובין אם זה חורק, אני יודעת שזה הזמן שלי לכתוב ומתחילה, ומשם זה בדרך כלל מתקדם באופן טבעי. באופן כללי אני מאמינה שהדד ליין והקפה הם חבריו הטובים ביותר של הכותב. הזמן שעומד לרשותי לכתיבה הוא ימי שישי בין הבוקר לצהרים. בשעות האלה אני לא עוסקת בעבודה, בן זוגי הגיבור נמצא עם הילדים ואני פנויה לכתוב. אני בדרך כלל יוצאת עם הלפטופ לבית קפה הומה. במהלך השבוע אני עוברת על מה שכתבתי ביום שישי ועורכת, כותבת לעצמי רעיונות ופרטים לתחקיר ומרכזת מידע רלוונטי כדי להגיע הכי מוכנה שאפשר ליום שישי."

אם שאלתם את עצמכם מה הביקורת הכי קשה שקיבלה סנונית  וכיצד היא התמודדה איתה התשובה תפתיע גם אתכם: "בספר שלי יש לא מעט קללות, שהדמות הראשית, ליזי, מפנה כלפי אדם בשם מישו שמחזיק במחשב שלה שבו יש תכנים יקרים לליבה וסוחט אותה. מדובר בספר למבוגרים, אבל קוראת מצאה את הספר בטעות במדף הנוער בספרייה והתרעמה על כך שיש בו קללות. גם לאחר שהיא הבינה שלא מדובר בספר נוער, היה לה קשה להתחבר לחלק הזה, וזה בסדר. אני מקבלת את זה שלא כולם אוהבים את מה שכתבתי. כל ספר נכתב מתוך פרספקטיבה רגשית, תרבותית ולשונית כלשהי וטבעי שלא כל הקוראים יאהבו אותו. פרסמתי את המשוב הזה בפייסבוק שלי בהומור וחגגתי את הביקורת השלילית הראשונה שלי, והדבר עורר דיון מעניין. בהמשך אף התארחתי בקבוצת חובבי ספרים, שאותה קוראת מנהלת בפייסבוק, וגם שם נוצר שיח מעניין בנושא וקוראים חדשים נחשפו לספר.
אגב, יצרתי קשר עם מרכז הספריות כדי לוודא שהספר מסווג כפרוזה למבוגרים, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לפנות לספרניות ומוכרי ספרים באשר הן ולהבהיר – זה לא ספר לנוער!"

לרכישת הספר "כל הג'אז הזה"  בכל החנויות המקוונות, לחצו כאן