בספק האוצרות האבודים – המלך דוד – איל כהן, עם ישראל עומד מעבר לירדן המזרחי, ומנהיגו החדש וחסר הניסיון צריך לעמוד במבחן המנהיגות. יהושע מתגלה לעם כמנהיג דגול ומצביא מחונן. העם עובר את הירדן בניסי ניסים, כובש ממלכה אחר ממלכה בתחבולות שמימיות וארציות כאחד. לאחר פטירתו בגיל מאה ועשר שנים, החלו מורדות ועליות באמונת העם ונאמנותו לתפקיד שהוטל עליו. ארבעה עשר שופטים שהנהיגו את העם זה אחר זה, עותניאל בן קנז ואהוד בן גרא, שמגר בן ענת ודבורה הנביאה, גדעון, אבימלך, תולע, יאיר, יפתח, אבצן (בועז) מבית לחם, אילון, עבדון, שמשון, עלי הכוהן, והאחרון שבהם שמואל הנביא. שמואל הנביא, שעליו סיפרנו בסוף הספר “ימי השופטים”, חתם את תקופת השופטים, שנמשכה יותר מ-350 שנה. לאחר תקופה זו החלה תקופת המלכים, שאותה נתחיל לחוות כעת.
הספר “המלך דוד”, הרביעי בסדרת “האוצרות האבודים”, מספר על התקופה טרם נולד דוד ועד סוף ימיו של נעים זמירות ישראל בעל ספר תהילים, דוד מלך ישראל.
מאחל לכם קריאה נעימה ומרגשת, מלמדת ומחכימה.

איל כהן נולד בשנת 1970 במרכז הארץ בבית חילוני וגדל כאתאיסט. לאחר שירות צבאי יצא לטיול במזרח הרחוק, בהודו נפגש לראשונה במדיטציה והתחיל לעסוק בה באינטנסיביות רבה במשך כשנה וחצי. באחד הלילות, בעודו שקוע במדיטציה, חווה חוויה חוץ גופית, שבעקבותיה החל תהליך של חיפוש שהוביל בסופו לחזרה בתשובה. לאחר הנישואין, עברו איל ואשתו להתגורר בצפת, שם המשיך את לימודיו התורניים. כשנולדו ילדיו הראשונים (תאומים אחרי עשר שנות צפייה) החל לעסוק בכתיבת ספרי תורה, בעודו ממשיך ללמוד רוב היום וללמד בשעות הערב . ערב קיצי אחד, מערבי צפת הנעימים, ישב איל וכמה חברים בחצר ביתו והשיחה קלחה מעניין לעניין. אחד החברים צחק לפתע ואמר: “וואלק דוד המלך היה בלגניסט לא קטן”, איל התבונן בו בניסיון להבין על מה הוא מדבר. כחוזר בתשובה, חסיד ברסלב מזה עשרים שנה, הופתע איל מיחסו המזלזל של החבר, אף שאיננו שומר תורה ומצוות. עדיין, הדרך שהוא דיבר על קודשי ישראל בזלזול כזה הייתה תמוהה בעיניו. חבר אחר שישב עמם, הנמנה עם שומרי התורה והמצוות הצטרף לדעתו של החבר המשותף, בהציגו את דמותו של משיח ה’ כאדם נאלח שכל פעולותיו היו בגלל אינטרסים ומידות מושחתות. השיחה זעזעה את איל עד עמקי נשמתו – כאדם שחוקר, לומד ואוהב את דמותו הנערצת של דוד המלך הכאב פילח עמוק. כששאל מהיכן הם שאבו את ה”מידע” ההיסטורי המסולף, אמרו כי הם קראו את העובדות הללו בספר, שנכתב על ידי אישה שפעם הייתה חרדית. הניסיונות להסביר,  לנמק, להבהיר, נדחו – התגובה הייתה: “הרי כך היא כתבה”. “ניסיתם לקרוא בתנ”ך? בחז”ל? במפרשים?”, הקשה איל. התגובה הייתה: “למי יש זמן וכוח לזה! הספר שלה סוחף, קל ונעים לקריאה”. מבלי הכנה מוקדמת החל איל לכתוב את סיפור חייו של דוד המלך. כשנתיים ארכה הכתיבה, בירור במקורות היהדות עד היכן שידו מגעת. תנ”ך, תלמוד, מדרשים, זוהר, מפרשי התנ”ך הראשונים והאחרונים .עשרות ומאות ספרים שליבנו, ביררו והבהירו את דמותו וחייו של דוד מלך ישראל . הספר על דוד המלך יצא לראשונה תחת הכותר “אהבת המלך דוד”, וגרף תגובות נפלאות של מאות ואלפי קוראים. איל הוצף בשאלות: “מה עם שאר גיבורי התנ”ך? מה עם עוד ספרים?”. הוא החל בכתיבה על דמותו של משה רבנו ודורו, כתיבה שארכה עוד כשנתיים, שקיבלה את הכותר “דור המדבר” אך בטרם יציאתו לאור עלתה השאלה: “למה לא להתחיל מההתחלה?!”. איל קפץ למים הגועשים וכתב את “ימי בראשית“, גם כן כשנתיים, התורה נכתבה. השאלה: “אבל מה עם יהושע ושופטים? צריכים לחבר את התורה עם דוד המלך!”, לא הייתה צריכה להישאל. מסע נפלא שארך עוד כשנתיים והספר “ימי השופטים” הוכן. מאז יצאו עוד שלושה ספרים: “מלכות שלמה“, “שתי הממלכות” ו”מלחמות המלכים“. כיום איל עומל על חיבור סיפרו השמיני…