אלה פלורנטין, אישה אחרי מחלה ולפני חתונה, רוצה לבנות עם הארוס שלה עופר כפר נופש בוטיקי על חלקת ים שרכשו.
אלא שקהילת פעילים סביבתיים מפרדס חנה מתנחלת על החוף ומרימה מאהל מחאה ירוק ושוקק, במטרה לסכל את המהלך.
את המאבק מנהיג איציק, רב-לַקָט נטול עכבות, שמארגן על החוף סדנאות קיימוּת, ארוחות וערבי שירה ומשחק סביב המדורה, ללא מאמץ, בלי זבל ועם הרבה ראסטות על הראש.
השכנות בין קרוואן יזמי הנדל"ן למאהל האקטיביסטים האקולוגיים מעוררת בשני הצדדים קנאה וזעם, אך גם סקרנות ומשיכה. כשהשכבות מתקלפות, המרחק בין העולמות מתקצר.
הקרבה הפיזית לחבורת מחבקי הפאנלים הסולאריים, שילדיהם גדלים על עצים ובלי חיתולים, חושפת בפני אלה חיי פשטות ושותפות שהיו זרים לעולמה ולעקבי הסטילטו שלה.
מעברו השני של החוף, אלה נפגשת עם נשיותה ועם מאוויים כמוסים שטורפים לה את כל הקלפים.
הרומן לשחות את הים עוסק בפער שבין המלאכותי והטבעי, המזויף והאמיתי, הקדמה והשורשיות.
הוא מפגיש את הקוראות והקוראים עם הקומפוסט של החיים, שהוא תוסס, אותנטי ולפעמים גם מסריח.
סקירות וביקורות על הספר לשחות את הים / מיה הוד רן
הזמרת עלמה זוהר על הספר:
ספרים שיש להם אג'נדה אידאולוגית מסתכנים מעצם טבעם, בהיותם משרתים של שני אדונים, האידאולוגיה והספרות, שלא תמיד עולים בקנה אחד. הספרות אוהבת מורכבות, האידאולוגיה היא מוחלטת. הספרות אוהבת קונפליקט, האידאולוגיה מציעה פתרונות. האידאולוגיה אוהבת דיכוטומיה, הספרות סבטקסט.
מיה הוד רן (מורתי האהובה לביבליותרפיה) צולחת את המשימה הלא פשוטה הזו באמצעות ערך עליון שנמצא אצלה מעל האידאולוגיה והספרות גם יחד – אהבת אדם. אהבת אדם במובן הפשוט והעמוק ביותר שלה, חמלה.
בספר "לשחות את הים" היא מוליכה בחכמה את הדמויות שלה דרך כל הנקודות שבהן תפיסת עולמן מתרסקת אל מול החיים עצמם. דרך תהומות של ספק, חולשה וטעייה. עד שבסופו של הסיפור הם נותרים מקולפים מכל ידיעה שאחזו בה, מתנשמים ומפרפרים כמו תינוקות שהרגע נולדו, ורק שם מתאפשר להם באמת המפגש האנושי, האהבה.
דרך סיפור קולח, שקל להרגיש שנולד במקור כתסריט לסדרת טלוויזיה, היא בוחנת את תפיסת עולמה. אקולוגיה במובנה הרחב. יחסים ללא ניצול שאינם מושתתים על כוח. הרמוניה בין האדם לסביבה ובין האדם לבין עצמו. בין גבר לאישה. והיא מצליחה לעשות זאת מבלי לפול לקלישאות, מבלי להתחמק משאלות קשות, ומבלי שתהיינה בידה כל התשובות. בסופו של דבר בתפיסת עולמה, כמו בשיר של כהן, אין דבר מושלם והאור נכנס מבעד לסדקים.
מישהו בטח אמר פעם (ואם לא אז אני אגיד עכשיו): "יש רק שתי אג'נדות בעולם – אלימות ואי אלימות.
למרבה הצער, מרבית בני האדם מחזיקים בראשונה".
תקראו תקראו.
לפוסט המלא של הזמרת עלמה זוהר
הסופרת מור אסאל כותבת על הספר
איציק ואלה נפגשו בים.
כלומר, איציק טבע ואלה הצילה אותו.
רק שבהמשך מתברר שהסיפור יותר מסובך: אלה היא אשת עסקים שמקימה מיזם תיירות בחוף, ואילו איציק מנהיג מאהל מחאה של פעילי סביבה שהוקם נגד המיזם של אלה.
עוד יותר בהמשך מתברר שלאיציק יש עבר לא פשוט מאחוריו, בדיוק כמו לאלה. וששניהם מתעסקים בשאלות של חופש מול מחויבות. לאט לאט הם מגלים זה את עולמו ואת ערכיו של האחר, ואילו הקוראת מגלה דמויות הרבה פחות סטריאוטיפיות ויותר נוגעות ללב משאפשר היה לנחש בתחילה.
"לשחות את הים" של מיה הוד רן היה יכול להיות רומן רומנטי פשטני ושטחי. רק שהוא לא. הוא רומן עדין ומהורהר, שעוסק ביחסים ומשפחה, אהבה ונאמנות, וגם בבריאות וחולי – של האדם והעולם.
יפה ומומלץ.
הסופרת מור אסאל, לסקירה בפייסבוק
הסקירה במדף הספרים של אפי
אפשר לומר שבשבועות האחרונים הייתי בסוג של משבר קריאה. אף אחד מהספרים שקראתי לא העיף אותי או גרם לי לרצות להשקיע בו זמן קריאה.
עד הספר הזה.
דפים בודדים לתוך הספר, ונשאבתי.
העלילה מספרת על אלה פלורנטין, שרוצה להקים עם ארוסה, עופר, מיזם תיירות על החוף שרכשו. כל האישורים מטעם הרשויות קיימים, אלא שקהילת פעילים סביבתיים מפרדס חנה, בהנהגתו של איציק, מתנחלת על החוף ומרימה מאהל מחאה, במטרה לסכל את המהלך.
השכנות בין הקרוואן של אלה ועופר למאהל המתנגדים לפרויקט, מעוררת בשני הצדדים מגוון רגשות ודיאלוגים, אותם תכירו כשתקראו את הספר.
הסיפור הזה הוא באמת משהו שאפשר לראות בעיניים, ולהרגיש בלב. הוא אותנטי, ישראלי, ומכיוון שהכל מרגיש כל כך אמיתי, ההשפעה שלו על הקורא מלאה, וכל אחד עם לב יתאהב בו.
אני ממליצה.
לסקירה המלאה ממדף הספרים של אפי
הסקירה של אסתי לוי מיכאלי בקבוצה "לא סופרים" – מועדון הקוראים של הארץ
אתחיל מהסוף להתחלה ואומר שהספר לשחות את הים של הסופרת העיתונאית מיה הוד רן ישאר איתי עוד הרבה אחרי שסיימתי לקרוא אותו .
משהו בכתיבה הכנה החכמה הרגישה והאותנטית כבשה אותי .
לא רק גרמה לי לקרוא אותו בהנאה ולחשוב לעומקם של נושאים חשובים המצטיירים בו כל כך מופלא , אלא גם ההרגשה שהספר גרם לי להרגיש כאילו חוויתי את הסיטואציות הדילמות ומנעד הרגשות עם שלל הדמויות שממש אבל ממש שמחתי שלקחתי אותו לספר חופשה שהיתה לי .
בעלילה רציפה קולחת ומעניינת הכרתי את אלה פלורנטין : אשת קריירה מצליחה המנהלת גן אירועים סמוך לחוף .
היא נמצאת אחרי החלמה ממחלת הסרטן ובעיצומן של הכנות לחתונה עם עופר עורך דין מצליח ובנו של בעל גן האירועים אותו היא מנהלת .
חלומם ורצונם של שניהם הוא : בניית כפר נופש בוטיקי על החוף שרכשו .
יום אחד בעיצומן של צילומי חתונה היא רואה מרחוק אדם שעומד לטבוע בים . היא לא מהססת פעמיים ונכנסת להצילו ומצליחה שמו : איציק .
איציק , איש הראסטות , פעיל בחבורת מתנחלים על החוף העוסקים בשמירה והגנה על הטבע וסביבתו .
הם הקימו מאהל מחאה מול קראוון היזמים רק מה שהוא לא יודע הוא שאלה היא זאת שהצילה אותו ויותר מכך שהיא אחת היזמים ….
אלה נחשפת לאנשי חבורתו של איציק ואפילו נרקמות מערכות יחסים שונות ומשונות ביניהם שחושפת סודות ושקרים ואפילו רגשות מעורבים ….
אילו רגשות ? ובין מי למי ? אילו סודות ושקרים גדולים מתגלים ? ומי ינצח במאבק ? ….
תקראו בספר שיחזיר אתכם לטוב ולאמונה באדם , יחשוף אתכם למערכות יחסים , משפחה , ונאמנות והכי לשחות למסע קסום ביחסי האדם והטבע בסיפור ישראלי אותנטי שכדאי מאוד לקרוא.
לסקירה המלאה – אסתי לוי מיכאלי
הסקירה של שולה גולד – לא סופרים, מועדון הקוראים של הארץ
"לשחות את הים" הוא ספר מעניין העוסק בפער שבין המלאכותי והטבעי, המזויף והאמיתי, הקדמה והשורשיות.
אלה פלורנטין היא אשת קריירה מצליחה המנהלת גן אירועים שממוקם ליד חוף. בן זוגה, עופר, לו היא עומדת להינשא בימים הקרובים מגיע ממשפחה עשירה. היא מסיימת תקופה קשה בחייה בה התמודדה עם מחלת הסרטן, ממנה יצאה עם כוחות מחודשים להגשים וליצור.
רגע לפני החתונה, אלה ועופר עורכים סדרת צילומים שבמהלכם אלה מזנקת לים להציל אדם שעומד לטבוע. היא מצילה את חייו של איציק, אדם המחובר לטבע ועוסק בפעילות להגנה על הטבע וסביבתו. איציק אינו מודע למי שהציל אותו ושחייו שלו ושל אלה יכרכו בקרוב אחד בשני.
אלה ועופר מתכננים להקים כפר נופש על קו החוף בצמוד לאולם האירועים אבל איציק יחד עם חבורת פעילים סביבתיים מפרדס חנה, מתנחלים על החוף ומקימים מאהל מחאה על מנת למנוע את המהלך המתוכנן.
אלה שמצידה רוצה לקדם את הפרויקט, עוברת לגור בקרוון התפעול שהוצב באתר, וממוקם לא רחוק ממאהל המחאה. מבלי לרצות נחשפת אלה לפעילות ולטקסים הנערכים במאהל ומבלי לרצות מוצאת את עצמה נמשכת לאיציק, למתרחש במאהל, ואף נעזרת בו.
היא מוצאת את עצמה חושבת מחשבות שניות על חייה העתידיים, על רצונה לתמוך באביה הגוסס, באחותה המתמודדת עם דיכאון אחרי לידה וגם לנסות לחזק את עצמה כשלא מזמן סיימה סיוט אחד בחייה. מחשבות עולות בה כמה נכון עבורה להשתמש באמצעים אלטרנטיביים מול הרפואה הקונבנציונלית. והאם החיים שהיא עומדת לבנות הם נכונים ומתאימים עבורה.
הסיפור עדין, כתוב ברגישות ומעורר מחשבה.
הסיפור משלב נושאים רבים כמו נאמנות, קשרי משפחה, הקשר בן אדם לטבע, מחלה והחלמה. ולמרות עומס הנושאים משתלבים אחד בשני ולא מורגש עומס.
אהבתי וממליצה.
שולה גולד, לא סופרים – מועדון הקוראים של הארץ