מסע בארץ לא נודעת – רינה נאמן

מסע בארץ לא נודעת – רינה נאמן


מסע בארץ לא נודעת – רינה נאמן

Project Description

רינה‭ ‬נאמן‭ ‬משחזרת‭ ‬בספר‭ ‬זה‭ ‬את‭ ‬חוויות‭ ‬ההגירה‭ ‬שעברה‭ ‬בילדותה‭ ‬ואת‭ ‬ההלם‭ ‬התרבותי‭ ‬בעקבותיהן‭. ‬כבר‭ ‬בפרידתה‭ ‬הדרמטית‭ ‬מדירת‭ ‬הוריה‭ ‬בבוקרשט‭, ‬וכן‭ ‬במסע‭ ‬הרכבת‭ ‬והאנייה‭, ‬בעגינה‭ ‬בנמל‭ ‬חיפה‭ ‬ובנסיעה‭ ‬למעברה‭, "‬ידעה‭" ‬בדרך‭ ‬כלשהי‭ ‬שחייה‭ ‬הקודמים‭ ‬הסתיימו‭, ‬ושהעתיד‭ ‬צופן‭ ‬לה‭ ‬שינויים‭ ‬לרעה‭. ‬לכן‭ ‬כנראה‭ ‬מחקה‭ ‬מזיכרונה‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬הפרטים‭ ‬הקשורים‭ ‬בשלבים‭ ‬הללו‭ ‬של‭ ‬המעבר‭ ‬לישראל‭. ‬הסופרת‭ ‬מתארת‭ ‬ברגישות‭ ‬רבה‭ ‬את‭ ‬המפגש‭ ‬האכזרי‭ ‬שלה‭ ‬עם‭ ‬המציאות‭ ‬עקב‭ ‬אי‭ ‬ידיעת‭ ‬השפה‭, ‬העדר‭ ‬הבנה‭ ‬של‭ ‬הקודים‭ ‬התרבותיים‭ ‬שנהוגים‭ ‬במקום‭ ‬החדש‭, ‬וההבדלים‭ ‬הדרסטיים‭ ‬בין‭ ‬תנאי‭ ‬החיים‭ ‬שלה‭ ‬בבוקרשט‭ ‬לעומת‭ ‬אלה‭ ‬שלאחר‭ ‬ההגירה‭. ‬מגבלות‭ ‬אלו‭ ‬גרמו‭ ‬לה‭ ‬למצב‭ ‬של‭ ‬שיתוק‭, "‬כיבוי‭" ‬כפי‭ ‬שהיא‭ ‬מכנה‭ ‬זאת‭ ‬בספר‭. ‬והמאמץ‭ ‬להתגבר‭ ‬עליהן‭ ‬שנמשך‭ ‬עד‭ ‬סוף‭ ‬גיל‭ ‬ההתבגרות‭, ‬והיה‭ ‬רצוף‭ ‬מכשולים‭, ‬אי‭ ‬הבנות‭ ‬וטעויות‭, ‬מתואר‭ ‬בספר‭ ‬באופן‭ ‬חושפני‭, ‬כנה‭ ‬ומעורר‭ ‬הזדהות‭. ‬חווית‭ ‬ההגירה‭, ‬שהייתה‭ ‬מרכזית‭ ‬בחייה‭ ‬של‭ ‬רינה‭ ‬נאמן‭, ‬השפיעה‭ ‬מאוחר‭ ‬יותר‭ ‬גם‭ ‬על‭ ‬בחירותיה‭ ‬המקצועיות‭ ‬ועל‭ ‬אופי‭ ‬הקריירה‭ ‬האקדמית‭ ‬שלה‭. ‬רינה‭ ‬הפכה‭ ‬לד‭"‬ר‭ ‬לאנתרופולוגיה‭ ‬והתמחתה‭ ‬בנושא‭ ‬ההגירה‭, ‬עם‭ ‬דגש‭ ‬מיוחד‭ ‬על‭ ‬המשמעות‭ ‬התרבותית‭ ‬והקיומית‭ ‬של‭ ‬העדר‭ ‬שפה‭ ‬ושל‭ ‬שינויי‭ ‬מקום‭ ‬בעקבותיה‭. ‬גם‭ ‬בספר‭ ‬הנוכחי‭ ‬היא‭ ‬מצטטת‭ ‬אחדים‭ ‬מנחקריה‭ ‬אשר‭ ‬התבטאו‭ ‬בנושאים‭ ‬אלה‭. ‬

שנים‭ ‬רבות‭ ‬לאחר‭ ‬ההתגברות‭ ‬על‭ ‬מצב‭ ‬ה‭"‬כיבוי‭" ‬חוזרת‭ ‬רינה‭ ‬נאמן‭ ‬לחוויות‭ ‬הילדות‭ ‬וההתבגרות‭. ‬במסע‭ ‬זה‭ ‬היא‭ ‬מנסה‭ ‬להסביר‭ ‬לעצמה‭ ‬את‭ ‬אופני‭ ‬החשיבה‭,‬‭ ‬ההרגשה‭ ‬וההתנהגות‭ ‬שלה‭ ‬על‭ ‬פי‭ ‬המורשת‭ ‬התרבותית‭ ‬מבוקרשט‭, ‬בתוספת‭ ‬התובנות‭ ‬והלקחים‭ ‬מתהליך‭ ‬ההגירה‭ ‬לישראל‭. ‬הפוזיציה‭ ‬של‭ "‬בדיעבד‭" ‬מאפשרת‭ ‬לה‭ ‬לערוך‭ ‬מסע‭ ‬זה‭ ‬בסגנון‭ ‬סיפורי‭, ‬תיאורי‭, ‬אסוציאטיבי‭, ‬עם‭ ‬נגיעות‭ ‬רבות‭ ‬של‭ ‬הומור‭. ‬בעידן‭ ‬הנוכחי‭, ‬בו‭ ‬תופעת‭ ‬ההגירה‭ ‬כה‭ ‬נפוצה‭ ‬בזירה‭ ‬הבינלאומית‭ ‬והישראלית‭, ‬יזכו‭ ‬הקוראות‭ ‬והקוראים‭ ‬של‭ ‬הספר‭ ‬להכיר‭ ‬את‭ ‬החוויות‭, ‬ההתנסויות‭, ‬והתובנות‭ ‬הקשורות‭ ‬בה‭, ‬מכלי‭ ‬ראשון‭ ‬של‭ ‬סופרת‭ ‬מהגרת‭.‬

 

ד‭"‬ר‭ ‬רינה‭ ‬נאמן‭ ‬היא‭ ‬אנתרופולוגית‭ ‬בעלת‭ ‬תארים‭ ‬גם‭ ‬בספרות‭, ‬לשון‭ ‬ופילוסופיה‭. ‬עבדה‭ ‬כמרצה‭ ‬באוניברסיטת‭ ‬תל‭-‬אביב‭ ‬בחוגים‭ ‬פילוסופיה‭, ‬סוציולוגיה‭ ‬ואנתרופולוגיה‭ ‬וכן‭ ‬במכללה‭ ‬האקדמית‭ ‬של‭ ‬תל‭ -‬אביב‭ -‬יפו‭, ‬שם‭ ‬הקימה‭ ‬את‭ ‬המחלקה‭ ‬לאנתרופולוגיה‭. ‬התמחתה‭ ‬במיוחד‭ ‬בנושאים‭ ‬הגירה‭, ‬תרבות‭ ‬ושפה‭, ‬מקום‭ ‬וערים‭, ‬וכתבה‭ ‬בנושאים‭ ‬אלה‭ ‬מאמרים‭ ‬בכתבי‭ ‬עת‭ ‬בארץ‭ ‬ובחו‭"‬ל‭. ‬כן‭ ‬עסקה‭ ‬בביקורת‭ ‬ספרים‭ ‬בעיתונות‭ ‬ובכתבי‭ ‬עת‭, ‬וממשיכה‭ ‬בכך‭ ‬כיום‭.‬

 

לרכישה במנדליי מוכר ספרים
לרכישה בעברית לרכישה בנטבוקס
לרכישה דרך ביבוקס
לרכישה באינדיבוק

הקדמה

אבי‭ ‬היה‭ ‬אומר‭ ‬שאני‭ "‬שטחית‭". ‬מאוד‭ ‬תמוה‭ ‬נוכח‭ ‬עיסוקיי‭ ‬האינטלקטואליים‭ ‬במושגים‭ ‬מופשטים‭ ‬ובבעיות‭ ‬קיומיות‭, ‬חברתיות‭ ‬ותרבותיות‭ ‬במהלך‭ ‬כל‭ ‬חיי‭. ‬למדתי‭ ‬ספרות‭, ‬לשון‭ ‬ופילוסופיה‭ ‬לתואר‭ ‬ראשון‭, ‬המשכתי‭ ‬עם‭ ‬פילוסופיה‭ ‬לתואר‭ ‬שני‭, ‬עשיתי‭ ‬דוקטורט‭ ‬במדעי‭ ‬החברה‭, ‬והשתלבתי‭ ‬בעולם‭ ‬החינוך‭ ‬והאקדמיה‭ ‬כמורה‭ ‬בתיכון‭ ‬וכמרצה‭ ‬באוניברסיטה‭. ‬יתר‭ ‬על‭ ‬כן‭, ‬במהלך‭ ‬חיי‭ ‬קראתי‭ ‬מאות‭ ‬ספרים‭ ‬להנאתי‭, ‬ותמיד‭ ‬השתדלתי‭ ‬להישמע‭ ‬לעצתו‭ ‬של‭ ‬ז‭'‬אן‭ ‬פול‭ ‬סארטר‭ ‬בספרו‭ "‬הספרות‭ ‬מה‭ ‬היא‭" ‬ביחס‭ ‬לקריאת‭ ‬ספרות‭. ‬לדעתו‭, ‬ספרות‭ ‬מציבה‭ ‬חץ‭ ‬שמראה‭ ‬על‭ ‬כיוון‭. ‬עד‭ ‬כמה‭ ‬הקורא‭ ‬מתקדם‭ ‬בכיוון‭ ‬החץ‭ ‬הזה‭ ‬תלוי‭ ‬רק‭ ‬בו‭. ‬ואני‭ ‬משתדלת‭ ‬להתקדם‭ ‬רחוק‭ ‬עד‭ ‬כמה‭ ‬שאפשר‭. ‬הוא‭ ‬הדין‭ ‬לגבי‭ ‬סרטים‭. ‬לעיתים‭ ‬קרובות‭ ‬בשיחותיי‭ ‬עם‭ ‬חברים‭ ‬על‭ ‬סרטים‭ ‬שראינו‭, ‬ואני‭ ‬מציעה‭ ‬את‭ ‬הפרשנות‭ ‬שלי‭, ‬מבטלים‭ ‬אותה‭ ‬באומרם‭ "‬את‭ ‬והפילוסופיה‭ ‬שלך‭".‬

בהקשר‭ ‬זה‭ ‬של‭ "‬העמקה‭" ‬אני‭ ‬זוכרת‭ ‬באופן‭ ‬ברור‭ ‬את‭ ‬הסיטואציה‭ ‬הבאה‭: ‬אני‭ ‬בגיל‭ ‬חמש‭, ‬שוכבת‭ ‬במיטה‭ ‬שלי‭ ‬ולא‭ ‬מצליחה‭ ‬להירדם‭. ‬ואז‭ ‬אני‭ ‬חושבת‭: ‬אני‭ ‬זאת‭ ‬שלא‭ ‬מצליחה‭ ‬להירדם‭, ‬אבל‭ ‬אני‭ ‬גם‭ ‬זאת‭ ‬שחושבת‭ ‬על‭ ‬כך‭ ‬שאני‭ ‬לא‭ ‬מצליחה‭ ‬להירדם‭. ‬ואני‭ ‬מנסה‭ ‬לתפוס‭ ‬את‭ ‬האני‭ ‬הזה‭ ‬החמקמק‭ ‬ולא‭ ‬מצליחה‭. ‬ושוב‭ ‬מנסה‭ ‬ושוב‭ ‬לא‭ ‬מצליחה‭. ‬וכך‭ ‬במשך‭ ‬כמה‭ ‬לילות‭ ‬עוקבים‭. ‬לבסוף‭ ‬אני‭ ‬מוותרת‭ ‬על‭ ‬כך‭ ‬וחשה‭ ‬תחושת‭ ‬כישלון‭ ‬במהלך‭ ‬כמה‭ ‬שבועות‭. ‬רק‭ ‬כאשר‭ ‬כעבור‭ ‬שנים‭ ‬למדתי‭ ‬בפילוסופיה‭ ‬את‭ ‬עמנואל‭ ‬קאנט‭ ‬שמבחין‭ ‬בין‭ "‬אני‭ ‬חושב‭" ‬‮—‬‭ ‬נושא‭ ‬ו‭"‬אני‭ ‬נחשב‭" ‬‮—‬‭ ‬מושא‭ ‬שבונים‭ ‬יחד‭ ‬את‭ ‬התודעה‭ ‬העצמית‭ ‬ואי‭ ‬אפשר‭ ‬לבודד‭ ‬ביניהם‭, ‬נזכרתי‭ ‬בלבטים‭ ‬שלי‭ ‬והבנתי‭ ‬שאני‭ ‬במקצוע‭ ‬הנכון‭.‬

ביקורת‭ ‬נוספת‭ ‬כלפיי‭ ‬מאדם‭ ‬קרוב‭ ‬לי‭, ‬הפעם‭ ‬בני‭, ‬היא‭ ‬שאני‭ ‬יותר‭ ‬מדי‭ ‬מתכננת‭. "‬תחשבי‭ ‬על‭ ‬חייך‭ ‬ותראי‭ ‬שכמעט‭ ‬שום‭ ‬דבר‭ ‬ממה‭ ‬שתיכננת‭ ‬לא‭ ‬התגשם‭" ‬הוא‭ ‬אומר‭. ‬שמעתי‭ ‬בעצתו‭ ‬ותוך‭ ‬כדי‭ ‬כך‭ ‬נוכחתי‭ ‬שאני‭ ‬ממעיטה‭ ‬מאוד‭ ‬לחשוב‭ ‬על‭ ‬עצמי‭ ‬ועל‭ ‬חיי‭. ‬נראה‭ ‬שלגבי‭ ‬נושא‭ ‬זה‭ ‬צדק‭ ‬אבי‭. ‬אכן‭ ‬הייתי‭ ‬שטחית‭. ‬מעולם‭ ‬לא‭ ‬כתבתי‭ ‬יומן‭. ‬וגם‭ ‬ביומני‭ ‬השדה‭ ‬שלי‭ ‬במסגרת‭ ‬המחקרים‭ ‬האנתרופולוגיים‭ ‬שביצעתי‭ ‬לא‭ ‬התייחסתי‭ ‬בהרחבה‭ ‬לעצמי‭ ‬כחוקרת‭. ‬וזאת‭ ‬למרות‭ ‬שהחוקר‭ ‬הוא‭ ‬דמות‭ ‬מרכזית‭ ‬בכל‭ ‬מחקר‭, ‬ויחסי‭ ‬הגומלין‭ ‬בינו‭ ‬לבין‭ ‬הנחקרים‭ ‬משפיעים‭ ‬על‭ ‬שני‭ ‬הצדדים‭. ‬ומכיוון‭ ‬שמחקר‭ ‬אנתרופולוגי‭ ‬נמשך‭ ‬תקופה‭ ‬ממושכת‭, ‬שני‭ ‬הצדדים‭ ‬עוברים‭ ‬שינויים‭ ‬במהלכו‭. ‬אני‭ ‬מדגישה‭ ‬בהנחיותיי‭ ‬לסטודנטים‭ ‬להתייחס‭ ‬לעצמם‭ ‬במחקרים‭ ‬שלהם‭, ‬אבל‭ ‬אני‭ ‬לא‭ ‬נהגתי‭ ‬כך‭. ‬מדוע‭?‬

מגיל‭ ‬מאוד‭ ‬צעיר‭ ‬נאלצתי‭ ‬להתייצב‭ ‬לבד‭ ‬מול‭ ‬אתגרי‭ ‬החיים‭. ‬הוריי‭ ‬לא‭ ‬הנחו‭ ‬אותי‭ ‬בחיי‭ ‬המעשה‭, ‬אלא‭ ‬סמכו‭ ‬עליי‭ ‬שאפתור‭ ‬את‭ ‬בעיותיי‭ ‬בעצמי‭. "‬את‭ ‬תסתדרי‭" ‬היו‭ ‬אומרים‭ ‬לי‭. ‬בכך‭ ‬חיזקו‭ ‬אמנם‭ ‬את‭ ‬הביטחון‭ ‬העצמי‭ ‬שלי‭, ‬אבל‭ ‬לא‭ ‬הכשירו‭ ‬אותי‭ ‬כיצד‭ ‬להשתמש‭ ‬בו‭. ‬כתוצאה‭ ‬מכך‭ ‬אכן‭ ‬ניסיתי‭ ‬לפתור‭ ‬את‭ ‬בעיותיי‭ ‬בעצמי‭, ‬מה‭ ‬שנקרא‭ "‬להסתדר‭", ‬אבל‭ ‬בגלל‭ ‬גילי‭ ‬הצעיר‭ ‬החלטתי‭ ‬החלטות‭ ‬פזיזות‭, ‬ללא‭ ‬שיקול‭ ‬דעת‭ ‬מושכל‭ ‬וודאי‭ ‬לא‭ ‬לטווח‭ ‬רחוק‭. ‬פעלתי‭ ‬ל‭"‬כיבוי‭ ‬שרפות‭" ‬ולא‭ ‬ל‭"‬טיפול‭ ‬שורש‭". ‬עסקתי‭ ‬בכך‭, ‬ולא‭ ‬היה‭ ‬לי‭ ‬לא‭ ‬פנאי‭, ‬ולא‭ ‬רצון‭, ‬ולא‭ ‬עניין‭ ‬לעשות‭ ‬חשבון‭ ‬נפש‭. ‬אדרבא‭, ‬משום‭ ‬שהיו‭ ‬כישלונות‭ ‬בדרך‭ ‬עליהם‭ ‬שילמתי‭ ‬מחירים‭, ‬גם‭ ‬בהמשך‭ ‬חיי‭ ‬הייתה‭ ‬לי‭ ‬רתיעה‭ ‬מלעסוק‭ ‬בעצמי‭. ‬הרגשתי‭ ‬שזה‭ ‬נושא‭ ‬מסוכן‭ ‬שרק‭ ‬יגרום‭ ‬לי‭ ‬עוגמת‭ ‬נפש‭. ‬ובזמנים‭ ‬של‭ ‬מצוקות‭ ‬ניסיתי‭ ‬להתמודד‭ ‬איתן‭ ‬דרך‭ ‬הסחות‭ ‬דעת‭ ‬וכדורי‭ ‬הרגעה‭.‬

על‭ ‬רקע‭ ‬זה‭ ‬גם‭ ‬לא‭ ‬הלכתי‭ ‬לפסיכולוגים‭ ‬ולא‭ ‬השתתפתי‭ ‬בסדנאות‭ ‬פסיכולוגיות‭ ‬למיניהן‭. ‬לא‭ ‬חשבתי‭ ‬שהם‭ ‬יוכלו‭ ‬לעזור‭ ‬לי‭. ‬ומקריאתי‭ ‬טקסטים‭ ‬פסיכולוגים‭ ‬ומהיכרותי‭ ‬עם‭ ‬לקוחות‭ ‬של‭ ‬פסיכולוגים‭ ‬החשדנות‭ ‬שלי‭ ‬לגבי‭ ‬טיפול‭ ‬פסיכולוגי‭ ‬רק‭ ‬גברה‭. ‬במהלך‭ ‬כל‭ ‬חיי‭ ‬הלכתי‭ ‬לפסיכיאטר‭ ‬אחד‭ ‬ולנוירולוג‭ ‬אחד‭. ‬הפסיכיאטר‭ ‬צייד‭ ‬אותי‭ ‬בתרופות‭ ‬שאכן‭ ‬הקלו‭ ‬על‭ ‬מצוקותיי‭, ‬אך‭ ‬אני‭ ‬תלויה‭ ‬בהן‭ ‬עד‭ ‬עכשיו‭. ‬לנוירולוג‭ ‬הלכתי‭ ‬אחרי‭ ‬פרידתי‭ ‬מבן‭ ‬הזוג‭ ‬השני‭ ‬שלי‭. ‬מיד‭ ‬לאחר‭ ‬הפרידה‭ ‬הוא‭ ‬נסע‭ ‬לחוץ‭ ‬לארץ‭ ‬לזמן‭ ‬בלתי‭ ‬מוגבל‭. ‬אני‭ ‬נשארתי‭ ‬עם‭ ‬ילדה‭ ‬משותפת‭ ‬בת‭ ‬שנתיים‭ ‬וחצי‭, ‬שהתגעגעה‭ ‬אליו‭ ‬מאוד‭ ‬ולא‭ ‬הבינה‭ ‬לאן‭ ‬הוא‭ ‬נעלם‭, ‬וכן‭ ‬באמצע‭ ‬הכנת‭ ‬עבודת‭ ‬המאסטר‭ ‬שלי‭. ‬לבתי‭ ‬מצאתי‭ ‬את‭ "‬הפתרון‭" ‬הבא‭: ‬כל‭ ‬יום‭ ‬כתבתי‭ ‬גלויה‭ ‬שנשלחה‭ ‬כביכול‭ ‬מאביה‭ ‬וקראתי‭ ‬לה‭ ‬אותה‭. ‬אבל‭ ‬אני‭ ‬הייתי‭ ‬שבורה‭. ‬הנוירולוג‭ ‬נתן‭ ‬לי‭ ‬עצה‭ ‬נהדרת‭, ‬שלמזלי‭ ‬יכולתי‭ ‬לממשה‭. ‬העצה‭ ‬הייתה‭ ‬לקחת‭ ‬חודש‭ ‬חופש‭ ‬מכל‭ ‬מטלותיי‭ ‬והתחייבויותיי‭ ‬ולעשות‭ ‬כל‭ ‬יום‭ ‬מה‭ ‬שבא‭ ‬לי‭ ‬ונעים‭ ‬לי‭. ‬וכך‭ ‬עשיתי‭. ‬הוריי‭ ‬עברו‭ ‬לגור‭ ‬בדירתי‭ ‬וטיפלו‭ ‬בבת‭ ‬ובחתולה‭ ‬שלי‭ ‬ואני‭ ‬הייתי‭ ‬חופשיה‭ ‬לגמרי‭. ‬תוך‭ ‬חודש‭ ‬חזרתי‭ ‬לעצמי‭. ‬בדיעבד‭ ‬הבנתי‭ ‬שהנוירולוג‭ ‬טיפל‭ ‬באני‭ ‬שלי‭ ‬ואילץ‭ ‬אותי‭ ‬להתחשב‭ ‬בצרכים‭ ‬שלי‭ ‬ובדרכים‭ ‬המתאימות‭ ‬לטעמי‭ ‬על‭ ‬מנת‭ ‬להגשימם‭. ‬למרות‭ ‬שלא‭ ‬חזרתי‭ ‬על‭ ‬התרגיל‭ ‬הזה‭ ‬אף‭ ‬פעם‭, ‬עד‭ ‬היום‭ ‬אני‭ ‬אסירת‭ ‬תודה‭ ‬לו‭ ‬על‭ ‬כך‭.‬

נוסף‭ ‬על‭ ‬כדורי‭ ‬הרגעה‭ ‬השתמשתי‭ ‬במהלך‭ ‬חיי‭ ‬גם‭ ‬בהסחות‭ ‬דעת‭ ‬מהמציאות‭ ‬הקשה‭, ‬והן‭ ‬היו‭ ‬קשורות‭ ‬תמיד‭ ‬במה‭ ‬שנקרא‭ "‬תרבות‭". ‬לא‭ ‬הבחנתי‭ ‬בין‭ "‬תרבות‭ ‬גבוהה‭" ‬ל‭"‬תרבות‭ ‬נמוכה‭". ‬הייתה‭ ‬הבחנה‭ ‬כזאת‭ ‬פעם‭. ‬קראתי‭ ‬מגאזינים‭ ‬וספרות‭ ‬בלשית‭ ‬לצד‭ ‬ספרות‭ ‬יפה‭, ‬האזנתי‭ ‬למוזיקה‭ ‬קלאסית‭ ‬ולפסטיבלי‭ ‬זמר‭, ‬צפיתי‭ ‬באופרות‭ ‬סבון‭ ‬ובאופרות‭ ‬קלאסיות‭, ‬ביקרתי‭ ‬בתערוכות‭, ‬במופעי‭ ‬ריקוד‭ ‬מודרני‭ ‬ובמועדוני‭ ‬סאטירה‭ ‬וג‭'‬ז‭. ‬חלק‭ ‬מחבריי‭ ‬ראו‭ ‬בצריכתי‭ ‬חסרת‭ ‬ההבחנה‭ ‬גילוי‭ ‬של‭ "‬שטחיות‭". ‬אולי‭ ‬אבי‭ ‬התכוון‭ ‬גם‭ ‬הוא‭ ‬לכך‭ ‬בביקורתו‭. ‬אבל‭ ‬אני‭ ‬דווקא‭ ‬החמאתי‭ ‬לעצמי‭ ‬שזה‭ ‬פן‭ ‬נחמד‭ ‬ומעניין‭ ‬באישיותי‭, ‬שאני‭ ‬יכולה‭ ‬ליהנות‭ ‬מכל‭ ‬העולמות‭. ‬כיום‭ ‬כאשר‭ ‬אין‭ ‬הבחנה‭ ‬בין‭ ‬גבוה‭ ‬לנמוך‭ ‬והכל‭ ‬הולך‭, ‬נראה‭ ‬שהקדמתי‭ ‬את‭ ‬זמני‭.‬

עדיין‭ ‬לא‭ ‬הבנתי‭ ‬למה‭ ‬התכוון‭ ‬בני‭ ‬כאשר‭ ‬אמר‭ ‬לי‭ ‬שאני‭ ‬מרבה‭ ‬לתכנן‭. ‬הלא‭ ‬ההתנהגות‭ ‬השכיחה‭ ‬שלי‭ ‬הייתה‭ ‬דווקא‭ ‬לא‭ ‬לתכנן‭ ‬אלא‭ ‬לפתור‭ ‬את‭ ‬בעיותיי‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬פתרונות‭ ‬זמניים‭. ‬אני‭ ‬גם‭ ‬לא‭ ‬מסכימה‭ ‬עם‭ ‬בני‭ ‬שתכנון‭ ‬אף‭ ‬פעם‭ ‬לא‭ ‬עוזר‭, ‬כדברי‭ ‬האמרה‭ "‬האדם‭ ‬מתכנן‭ ‬ואלוהים‭ ‬צוחק‭". ‬אדרבא‭, ‬אני‭ ‬מצרה‭ ‬על‭ ‬כך‭ ‬שלא‭ ‬נהגתי‭ ‬לתכנן‭. ‬אני‭ ‬מנחשת‭ ‬שההתנהגות‭ ‬שלי‭, ‬אליה‭ ‬התכוון‭ ‬בני‭ ‬בביקורתו‭, ‬לא‭ ‬הייתה‭ ‬תכנון‭ ‬אלא‭ "‬עשיית‭ ‬סדר‭". ‬ובזה‭ ‬הוא‭ ‬צודק‭.‬

כאשר‭ ‬אני‭ ‬חושבת‭, ‬לעיתים‭ ‬מאוד‭ ‬רחוקות‭, ‬על‭ ‬הביוגרפיה‭ ‬שלי‭, ‬היא‭ ‬הייתה‭ ‬כה‭ ‬כאוטית‭ ‬עד‭ ‬כדי‭ ‬כך‭ ‬שאני‭ ‬נאלצת‭ ‬לחלק‭ ‬אותה‭ ‬לפרקים‭ ‬נבדלים‭, ‬כאשר‭ ‬גם‭ ‬בתוכם‭ ‬אין‭ ‬קשר‭ ‬בין‭ ‬האירועים‭ ‬השונים‭. ‬בתנאים‭ ‬אלה‭ ‬קיימת‭ ‬אי‭ ‬וודאות‭ ‬רבה‭ ‬שמלווה‭ ‬בתחושה‭ ‬של‭ ‬העדר‭ ‬שליטה‭. ‬כדי‭ ‬להמשיך‭ ‬לתפקד‭, ‬כלומר‭ "‬להסתדר‭", ‬צריך‭ ‬לתת‭ ‬עוגן‭ ‬מוחשי‭ ‬לאירועים‭ ‬ולמצבים‭ ‬וכך‭ ‬להשיג‭ ‬מידה‭ ‬מסוימת‭ ‬של‭ ‬שליטה‭ ‬עליהם‭. ‬כלומר‭ ‬‮—‬‭ "‬לעשות‭ ‬סדר‭". ‬וכך‭ ‬עשיתי‭. ‬אכן‭, ‬סדר‭ ‬הוא‭ ‬עיקרון‭ ‬משמעותי‭ ‬בחיי‭, ‬נר‭ ‬לרגליי‭. ‬דירתי‭ ‬מסודרת‭, ‬יש‭ ‬לי‭ ‬סדר‭ ‬יום‭ ‬ורשימת‭ ‬מטלות‭, ‬המסמכים‭ ‬הביורוקרטיים‭ ‬שלי‭ ‬מסודרים‭ ‬וכך‭ ‬גם‭ ‬החומרים‭ ‬הקשורים‭ ‬בעבודתי‭. ‬למדתי‭ ‬להיות‭ ‬אשפית‭ ‬בניהול‭ ‬זמן‭ ‬ובהבחנה‭ ‬בין‭ ‬עיקר‭ ‬לטפל‭. ‬גם‭ ‬חשיבתי‭ ‬המופשטת‭ ‬וכתיבתי‭ ‬המקצועית‭ ‬מסודרות‭. ‬התנהגות‭ ‬זאת‭ ‬דורשת‭ ‬שיתוף‭ ‬פעולה‭ ‬מבני‭ ‬משפחה‭ ‬שחיים‭ ‬יחד‭. ‬במקרה‭ ‬זה‭ ‬‮—‬‭ ‬בני‭. ‬לכן‭ ‬הוא‭ ‬שם‭ ‬לב‭ ‬אליה‭, ‬בהיותה‭ ‬די‭ ‬מכבידה‭ ‬מבחינתו‭. ‬רק‭ ‬שבטעות‭ ‬כינה‭ ‬אותה‭ "‬תכנון‭".‬

היכולת‭ ‬לשמור‭ ‬על‭ ‬סדר‭ ‬בחיים‭ ‬הולכת‭ ‬ופוחתת‭ ‬עם‭ ‬הגיל‭. ‬האמת‭ ‬היא‭ ‬שבדיעבד‭ ‬אני‭ ‬מצטערת‭ ‬על‭ ‬הזמן‭ ‬והאנרגיה‭ ‬שהשקעתי‭ ‬בסידורים‭. ‬אבל‭ ‬עד‭ ‬היום‭ ‬אני‭ ‬בן‭ ‬אדם‭ ‬מסודר‭. ‬קשה‭ ‬להיפטר‭ ‬מהרגלים‭ ‬מושרשים‭. ‬במקביל‭, ‬המגבלות‭ ‬הפיזיות‭, ‬העייפות‭ ‬המצטברת‭ ‬וכן‭ ‬פיחות‭ ‬במחויבויות‭ ‬המקצועיות‭, ‬מעודדים‭ ‬מבט‭ ‬פנימה‭ ‬והתעניינות‭ ‬בעצמי‭. ‬לכן‭ ‬החלטתי‭ ‬ללכת‭ ‬לפסיכולוגית‭ ‬ולשלב‭ ‬אותה‭ ‬עם‭ ‬פיזיותרפיה‭. ‬מטבע‭ ‬הדברים‭, ‬נאלצתי‭ ‬לספר‭ ‬לה‭ ‬כל‭ ‬מיני‭ ‬פרטים‭ ‬כואבים‭ ‬מחיי‭, ‬וחזרתי‭ ‬ממנה‭ ‬הביתה‭ ‬עם‭ ‬מצב‭ ‬רוח‭ ‬רע‭ ‬מאוד‭. ‬אחרי‭ ‬ארבע‭ ‬פגישות‭ ‬החלטתי‭ ‬להפסיק‭. ‬גם‭ ‬היא‭ ‬הגיעה‭ ‬לאותה‭ ‬מסקנה‭ ‬באומרה‭: "‬את‭ ‬מדי‭ ‬משכילה‭ ‬בשבילי‭". ‬אני‭ ‬חושבת‭ ‬שלא‭ ‬זאת‭ ‬הייתה‭ ‬כוונתה‭. ‬אלא‭ ‬היא‭ ‬הבינה‭ ‬שאני‭ ‬מסוגלת‭ ‬בעצמי‭ ‬לאתר‭ ‬את‭ ‬האתגרים‭ ‬העומדים‭ ‬בפניי‭ ‬ואת‭ ‬ההתנהגויות‭ ‬הנדרשות‭ ‬מצדי‭ ‬כדי‭ ‬להתמודד‭ ‬איתם‭. ‬החלטתי‭ ‬אפוא‭ ‬להתעניין‭ ‬בעצמי‭.‬

עידוד‭ ‬לכך‭ ‬קיבלתי‭ ‬מחברתי‭ ‬הטובה‭ ‬מאירה‭ ‬וייס‭ ‬לאחר‭ ‬שקראתי‭ ‬את‭ ‬ספרה‭ ‬האחרון‭ ‬והאישי‭ ‬מאוד‭ "‬משחקים‭ ‬מסוכנים‭". ‬אז‭ ‬הבנתי‭ ‬שאני‭ ‬לא‭ ‬מכירה‭ ‬אותה‭ ‬לעומק‭, ‬למרות‭ ‬עשרות‭ ‬שנים‭ ‬של‭ ‬חברות‭ ‬קרובה‭ ‬בינינו‭. ‬זה‭ ‬גרם‭ ‬לי‭ ‬לחשוב‭, ‬שאולי‭ ‬אני‭ ‬לא‭ ‬מכירה‭ ‬גם‭ ‬את‭ ‬עצמי‭, ‬ולכך‭ ‬באמת‭ ‬הגיע‭ ‬הזמן‭. ‬אני‭ ‬יוצאת‭ ‬אפוא‭ ‬למסע‭ ‬להכרת‭ ‬עצמי‭, ‬להיות‭ ‬אנתרופולוגית‭ ‬של‭ ‬עצמי‭.‬

אין‭ ‬לי‭ ‬שום‭ ‬כוונה‭ ‬לשחזר‭ ‬את‭ ‬הביוגרפיה‭ ‬שלי‭. ‬הרי‭ ‬כבר‭ ‬חייתי‭ ‬אותה‭, ‬ואיש‭ ‬לא‭ ‬מעוניין‭ ‬בה‭, ‬כולל‭ ‬אני‭. ‬אינני‭ ‬מבקשת‭ ‬גם‭ "‬לסכם‭" ‬את‭ ‬עצמי‭ ‬לקראת‭ ‬סיום‭ ‬חיי‭, ‬כפי‭ ‬שרבים‭ ‬בגילי‭ ‬נוהגים‭ ‬לעשות‭. ‬למדתי‭ ‬מזמן‭ ‬מאלבר‭ ‬קאמי‭ ‬בספרו‭ "‬האדם‭ ‬המורד‭" ‬שהחיים‭ ‬אינם‭ ‬רומן‭. ‬קשה‭ ‬למצוא‭ ‬בהם‭ ‬משמעות‭, ‬והם‭ ‬תמיד‭ ‬נגמרים‭ "‬באמצע‭", ‬כשהאדם‭ ‬אינו‭ ‬גמור‭. ‬מה‭ ‬שאני‭ ‬כן‭ ‬מתכוונת‭ ‬לעשות‭ ‬בתור‭ ‬אנתרופולוגית‭ ‬של‭ ‬עצמי‭ ‬הוא‭, ‬לנסות‭ ‬להעלות‭ ‬בזיכרוני‭ ‬את‭ ‬תנאי‭ ‬החיים‭ ‬שלי‭ ‬בילדות‭ ‬ובהתבגרות‭, ‬מתוך‭ ‬הנחה‭ ‬שתקופות‭ ‬אלו‭ ‬השפיעו‭ ‬על‭ ‬עיצוב‭ ‬אישיותי‭ ‬ועל‭ ‬דפוסי‭ ‬החשיבה‭ ‬וההתנהגות‭ ‬שלי‭ ‬בהמשך‭ ‬חיי‭. ‬לא‭ ‬בכדי‭ ‬אני‭ ‬קוראת‭ ‬עכשיו‭ ‬את‭ ‬ספרו‭ ‬של‭ ‬פול‭ ‬אוסטר‭ "‬4321‭", ‬שבו‭ ‬הוא‭ ‬מציג‭ ‬וריאציות‭ ‬של‭ ‬אותו‭ ‬נער‭, ‬אשר‭ ‬נולדו‭ ‬לאותם‭ ‬הורים‭, ‬הינם‭ ‬בעלי‭ ‬אותו‭ ‬גוף‭ ‬ואותו‭ ‬חומר‭ ‬גנטי‭. ‬אך‭ ‬כתוצאה‭ ‬מנסיבות‭ ‬חיים‭ ‬שונות‭ ‬הפכו‭ ‬שונים‭ ‬בזהותם‭ ‬ובהתנהגותם‭. ‬אני‭ ‬פותחת‭ ‬אפוא‭ ‬בילדות‭ ‬המוקדמת‭ ‬שלי‭, ‬מלידתי‭ ‬ועד‭ ‬סוף‭ ‬כיתה‭ ‬א‭'. ‬