את עשר השנים האחרונות מאז פרש אסנסיו בוסקרס לגמלאות מעבודתו כמלח הוא בילה במסעות דיג אליהם יצא מנמל ויגו ובבילויים שקטים ונינוחים בבית שחלק עם עוזרת הבית הנאמנה שלו סלבדורה – שגרה בה ביקש להתמיד עד יום מותו הקרב בשל הסרטן הסופני בראשו, בו לקה שנה קודם לכן. במהלך אחד ממסעות הדיג שלו הוא נזכר באירועים מעברו שגורמים לו להאמין שבטרם הוא הולך לעולמו עליו לפגוש באנשים שהותיר מאחוריו בעת שפרש מחיי הים, לסגור איתם מעגלים שטרם נסגרו ולנסות להבין באמצעותם את המשמעות של חייו שעומדים להסתיים בכול עת.

לאורך המסע שאליו יצא ביחד עם סלבדורה, שביקשה לדבוק בו ולעמוד לצידו עד יום מותו, הוא ייחשף לסודות משפחתיים שלא היו ידועים לו, יפגוש קרובי משפחה ומכרים ותיקים איתם לא היה בקשר מזה שנים רבות, ישוב להיזכר באירועים אותם ניסה להדחיק בכול כוחו ויקווה כל העת לשוב ולפגוש באישה אהובה שהוא כל חייו הצטער על כך שלא מיסד איתה את אהבתם זה לזו.

מסע החיפוש העצמי של אסנסיו בין ערי הנמל השונות בים התיכון ינסה לגלות לו את מסתרי נפשו איתם מעולם לא העז להתעמת ולענות עבורו על השאלה שהטרידה אותו כל ימי חייו: האם הייתה סיבה שלשמה הוא חי אותם.