קהיר, 1933. נאדין, ילדה יהודייה, מתפעמת מאריות האבן השומרים על גשר החדיו איסמאעיל.
פריז, 1968. אותה נאדין, אישה מוסלמית, מהלכת בין המהפכנים של שדרות סן מישל ורואה חלומות מתגשמים בגושי שיש.
ובתווך? בתווך עוברת נאדין סערות חיים ולב, אהבות נכזבות, ילדים נעלמים ומשפחה שמתנפצת לרסיסים בין פטיש הקומוניזם לסדן האסלאם. ומה היא ביקשה כל ימי חייה? עולם טוב יותר ואהבת אמת.
הרומן ההיסטורי קהיר סן מישל מבוסס על אירועים ועל אנשים אמיתיים. הוא יצבוט בלבבם של כל יוצאי מצרים, כל הפרנקופילים וכל הנאבקים על עצמאותן של נשים. בנגיעות חלום ריאליסטיות הסיפור מצייר סאגה אישית ומשפחתית, כמעט טרגית, שבה מתגלמת גורלה של יהדות מצרים כולה. הוא מעניק הצצות נסתרות לרגעיה האחרונים של קהיר הקוסמופוליטית, האבודה, ושולח את גיבוריו גם אל ישראל המנדטורית וגם אל פריז המהפכנית של שנות השבעים. הוא מפנה את הזרקור לדמות גדולה מהחיים של אישה יהודייה-מוסלמית גאה, מוכשרת כלהבה וכמהה לאהבה.
ד"ר ירדנה דגן, היסטוריונית ומוזיקאית. מרצה על תרבויות מערב אירופה. ניהלה את האגף לתרבות בעיריית חיפה והפיקה את האנתולוגיה "נשים באומנויות ישראל" במסגרת "זמן איזה". ניהלה את מכללת ויצו לעיצוב ותיכון ויצו שלידה, שם ייסדה את מגמות המוזיקה, התיאטרון, המחול, האומנויות והאדריכלות. בין הספרים שכתבה: "ניהול אקדמיות לאמנות", ביוגרפיות של דמויות משפיעות ביהדות פריז המודרנית ומדריכי נסיעות לצרפת.
***
ביד אמן פורשת לפנינו ירדנה דגן את קורותיה המטלטלים של נאדין ומשפחתה המתחילים בקהיר ומגיעים עד לסן מישל שבצרפת
תמונה היסטורית, פוליטית ואישית
הקוראים מרגישים כאילו היו מטיילים ברחובות קהיר, תוך שהם עדים לכל התהפוכות הפוליטיות האופפות את התקופה ובעיקר – קורותיה של משפחה יהודית אחת
השפה קולחת, התיאורים מפורטים ואמינים
ניכרת מאוד מקצועיותה של הסופרת וניסיונה האישי בתחומי האמנות, המוזיקה והתרבות
אהבתי מאוד!
כרמלה מנור.
קהיר סן מישל הוא מעין ספר זכרונות של משפחה יהודית בקהיר בתחילת שנות השלושים והלאה, עד לגירוש היהודים הגדול מאדמת מצרים בשנות החמישים.
במרכז הסיפור מתוארת הדמות העיקרית, נאדין, אשה יפת תואר, עצמאית מאד ומרדנית, שעוד בילדותה היתה משוטטת לבדה ללא רשות ההורים בשכונות עוני נידחות, אלימות ושכוחות אל, ותרה ובודקת דמויות ואנשים בסקרנות בלתי נלאית.
נאדין, זו גיבורת הסיפור המשפחתי מאד יוצאת דופן במסגרת המשפחה הגדולה והקהילה היהודית בקהיר.
היא מאד קשורה ואוהבת את אחיה דוד קלוד ודניאל שגם הם כמוה מאד משכילים אך פנו כל אחד מהם לכיוון ולמקום אחר. בשלב מסוים בחייה היא עושה תפנית קיצונית מתוך החלטה קשה ומטלטלת, שהיא שלמה איתה מצד אחד ומצד שני עולה במחיר קשה, שמנתק אותה מאביה האהוב.
החלטות ותפניות מטלטלות אחרות מנתקות ומחזירות אותה גם לאהבת חייה, היא עוברת חוויות שונות ואתגרים ויכולה להם. דמותה כה חיונית ומרתקת.
נאדין משקיפה בדאגה על הלבטים של הצעירים המשכילים שרובם יהודים הצמאים לדמוקרטיה אך יראים מהמשטר של המלך הנהנתן והחלש אשר סומך על המשטרה והשלטון החזק והמאיים שמאחוריו.
הספר מחולק לפרקים שמהווים חלקים אורגניים של התוכן, בצורה מקורית ונעימה והסגנון כמעט כמו יומן, אישי, מעניין ומושך. קהיר מתוארת בכל יופיה עם הנהר וסודותיו הקסומים.
הספר בכללותו מקסים ונהדר, יפה ועשיר ומרתק, זה ספר שקשה להניח אותו. הוא נקרא בנשימה עצורה ומהנה ביותר.
מירי נמט
יולי, 2022
קראתי את "קהיר סן מישל" בנשימה עצורה, בלי יכולת להניח אותו מידי וכך הפלגתי במשך שבת אחת בסמטאות קהיר, בין ריחות, טעמים ושאון פעמי ההיסטוריה.
מתי רומן מרתק אותי? כשמהדהד בין שורותיו, מתח של חוסר ודאות, כשאני מופתעת ולא רואה את הבאות, כשהאקדח בחלקו הראשון של הספר, מופיע מעשן בחלקו השני כפתרון, כתפנית, או כניגוד. כך הרגשתי בקריאת הספר הזה, שכל פרט בו חשוב בדרך להכיר את האישה המרתקת הזאת, נאדין ואת הנסיבות שהובילו לבחירות שלה. כבר בעמודים הראשונים ובהדרגה טווה הסופרת את דמותה הנועזת, עשירת הדמיון וההרפתקנית כשבכל פרק בחייה רצופי האתגרים מתחולל בתוכה מאבק בין הרצון להיות טובה והצורך להישאר נאמנה לעצמה. כי כמה שתתאמץ, היא לא רגילה, גם אם היא רוצה, היא שונה ומיוחדת. בכל תחנות חייה מתנגשים בתוכה הצורך להגביה עוף ולממש את עצמה, מול הרצון העמוק להשביע רצון ולהיות אהובה.
אי אפשר שלא לכאוב איתה את תחושת הדחיה שהיא חווה מאימה, את עוצמת הקשרים עם אחיה ובני משפחתה, את מחיר הנאמנות שלה, את התרחקות בנה ואת רצונה להסב נחת לאביה, כל זאת כשהיא צריכה לפלס את דרכה בהתאם לרוחות השלטון המשתנות. דרכה ודרך קורות משפחתה של הדמות יכולתי להבין ולו במעט את משמעות קשיי ההגירה, את משבר התרבות שחווים אלה הנאלצים לעזוב את ביתם ולקשור גורלם עם מדינה אחרת כמו ישראל, או כאלה הנאלצים לוותר על מעמד רם במצרים ולהסתפק במאבקי הישרדות ברחובות פריז. אני מוקסמת מהילדה, הנערה והאישה הזאת, מורדת ונועזת ככל שתהיה, מובילה את ספינת חייה בין גלים גועשים כשלא מעט פעמים היא צריכה להרים עצמה מתוך תהום חשוכה של חוסר תקווה כמו עוף החול.
כאישה וכאם, אני מתייסרת איתה במסעה הבלתי פוסק אחרי האהבה. כואבת איתה רגעי בדידות מצמיתים ותשוקות בלתי ממומשות שמותירים בה קצוות פרומים שלא יתאחו. למרות הנפש החופשית הסקרנות שלא באה על סיפוקה, היא נשארת נאמנה לבעלה וסועדת אותו בימיו האפלים ורק שנים אחר כך, היא שוב לוקחת את גורלה בידיה ובוראת עתיד עבורה ועבור משפחתה. אני ממליצה בחום לקרוא את הספר הסוחף הזה. בין דפיו, הייתי גם אני נאדין.
ובאשר לי, אני מתכוונת לקרוא את הרומן המרתק הזה שוב, הפעם לאט הרבה יותר, על ספסל , בשעת דימדומים, בקצה סמטה בפריז.
ד"ר פנינה קפון סוחצקי