קָרְלוֹ סִיבָנְטוֹ הפיני הגיע לארץ ישראל בשנת 1947. הוא היה חלוץ הפצת כתבי הקודש, התנ”ך והברית החדשה, בארץ, בעברית ובשפות אחרות, בהתאם לדרישות השפה של העולים החדשים.

קרלו סיבנטו האמין כי היהודים הם העם הנבחר של אלוהים עוד מימי אברהם אבינו, וכן האמין בנאמנותו הנצחית של אלוהים לעמו. הוא סבר שתקופתו היא תקופת אחרית הימים. לכן היה חדור אמונה שיש להפיץ בדחיפות את התנ”ך והברית החדשה בקרב היהודים, כדי לקרב אותם אל הבשורה ולהכשיר לבבות לקראת היום הגדול הממשמש ובא. קרלו סיבנטו היה מעין מבשר שתפקידו היה להכין את עם ישראל לקראת ביאתו השנייה של המשיח, כשם שיוחנן המטביל בישר את ביאתו הראשונה.

קרלו סיבנטו היה איש של ניגודים: מצד אחד היה איש ישיר ונחרץ, ומצד אחר – אוהב אדם ובעל חוש הומור. אך מעל לכול הוא היה מספר סיפורים מרתק. אלפי צליינים מפינלנד שבאו לישראל כתיירים, ביקרו אותו במעונו הדל שעל שפת הכינרת, שמעו ממנו ישירות על פועלו הייחודי והפיצו במולדתם את שמו ואת דבר שליחותו.

פועלו של קרלו סיבנטו מהדהד ומשפיע עד היום, על רקע האווירה המדינית השלילית הכלל עולמית כלפי ישראל. בעצם התיישבותו במדינת ישראל בראשית תקומתה, ובהשמיעו קול אותנטי ראשוני ברחבי העולם, בעיקר בסקנדינביה ובצפון אמריקה, קול שהעלה את חשיבותה של ישראל לנצרות, הצליח סיבנטו לעורר אהדה לישראל וליצור לה תמיכה בקרב מיליוני מאמינים המשפיעים על מדיניות ממשלותיהם כלפי ישראל.

קרלו סיבנטו סיפר את קורות חייו לסופר הפיני אוּנְטוֹ קוּנָאס, וקונאס עיבד את הדברים לשני ספרים: החלק הראשון מתאר את ילדותו של סיבנטו בצל אמו החורגת. חלק זה יצא לאור בפינלנד בשנת 1957 והפך מיד לרב מכר בקרב קהילות רבות. החלק השני הושלם בשנת 1978, ומתאר את שנות פעילותו של סיבנטו בישראל. עתה יוצאים לאור בישראל שני החלקים מאוגדים לספר אחד בעברית, בתרגומה של נכדתו של סיבנטו, הלנה יָגֵב-מור.