אני הנבחר – שבתאי שובל

ערב פורים בעוד כמה שנים: במסוק שהזעיק אותו בשעת לילה מביתו, בדרך לבור בתל אביב, מתעדכן ראש הממשלה, דב דביר, במשבר הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל: הודעת דואר אלקטרוני שהגיעה מסוכן מוסד שהושתל בצמרת המשטר האיראני ומזהירה מפני מתקפת טילים גרעינית על ישראל בתוך ארבעים ושמונה שעות, בעקבות מרד יחידות מובחרות בצבא איראן. ” ברגע שהאייטולות שמתבצרים בבונקר בעיר הקדושה קום, יגלו שהקרב אבוד – הם ישגרו את הטילים לעבר ישראל.”

הדילמה שבפניה ניצבים ראשי המדינה קשה: האם לפתוח במתקפת נגד גרעינית על סמך הודעה של סוכן בודד שגויס לפני שנים? האם ארצות הברית תתייצב במעשה לצידה של ישראל? האם יש דרך למנוע את הטילים? האם יש סיכוי ליירט את כל הטילים לאחר שיגורם?

האם להודיע על הסכנה הצפויה לאזרחי המדינה ולהסתכן בהיסטריה המונית?

גיבורי הסיפור נסחפים כמעט בעל כורחם אל המשבר המתהווה: ארנון, מפקד סיירת מטכ”ל לשעבר שעזב את הצבא לאחר אסון אימונים שבו נהרגו שלושה מפיקודיו; קרמר, האיש שגייס את הסוכן האיראני ופרש לפני שנים מתוסכל ומריר מהמוסד ועתה הוא נקרא לשוב; מורטזה, הסטודנט האיראני שגויס לפני שנים למוסד ואחראי עתה על מערכת המחשב של פרויקט הטילים האיראני; הגר, צעירה חסרת דאגות שמתאהבת בנווד אלמוני שמתבודד על צוק גבוה מעל עין גדי, ושי, מפקד כוח הקומנדו, שנשלח למשימה כמעט בלתי אפשרית בעומק איראן, מול המורדים, מול הטילים ומול מחוגי השעון שמתקרבים לשעת האפס.