איך פורצים מחסום כתיבה?
בין אם אנחנו עובדים על ספר או כותבים להנאתנו, אחת החוויות המתסכלות ביותר לכותבים היא מחסום כתיבה: הכתיבה פשוט לא זורמת, הרעיונות אוזלים או נראים לנו גרועים ולא מספקים. מעבר לתחושת התסכול, חלקנו נשאבים לביקורת או להלקאה עצמית, חשים לא טובים מספיק ולא מוכשרים או נוטשים את היצירה. בשורה התחתונה, אנחנו עלולים להרגיש כישלון.
חשוב להבין שחוויית מחסום הכתיבה היא טבעית לחלוטין והיא כמעט לא פוסחת על אף כותב. לכן כדאי ללמוד להתמודד איתה כדי לקבל אותה כחלק מחיי היצירה ולהתקדם למרות זאת, או ללמוד לשחרר את המאבק ולנוע בקצב הנכון לנו.
אז איך כדאי להתמודד עם מחסום כתיבה? הנה כמה טיפים:
למה חשוב לנו לכתוב?
כדי להתמודד עם כל אתגר עלינו לגייס מוטיבציה שתעזור לנו להתניע וגם להמשיך ולהתמיד כשקשה לנו. אחד היסודות העומדים בבסיס המוטיבציה הוא ההבנה למה באמת חשוב לנו לעשות דבר מסוים. ללא ההבנה הזאת אנו עלולים לוותר ולנטוש כשקשה לנו. כשנבין למה חשוב לנו לכתוב יהיה לנו קל יותר לעשות זאת.
הסיבות לרצון לכתוב הן משתנות ואישיות: החלום להוציא לאור ספר, התחושה הטובה שהכתיבה מעניקה לנו, הצורך בביטוי עצמי, הצורך להעביר סיפור שיתרום לאחרים, ריפוי ועוד. כדאי לזכור את הסיבה לכתיבה ואף לכתוב אותה על פתק ולתלות או להניח במקום שבו נוהגים לכתוב.
מה מקור מחסום הכתיבה?
כדי לפתור את הבעיה, יש להבין ממה היא נובעת. למחסום כתיבה עשויות להיות סיבות רבות ומגוונות, בין היתר: חוסר תכנון של הסיפור שברצוננו לכתוב, חוסר היכרות עם הדמויות, היעדר מידע הנחוץ לכתיבה, חוסר חיבור רגשי ליצירה המסוימת, הצפה רגשית בגלל סיבות הקשורות ליצירה או לנושאים אחרים בחיינו, עייפות כללית, חולי וחוסר אנרגיה, התמודדות עם משבר, ביקורת עצמית ומחשבות על תגובת הקורא.
מוצאים את הדרך הנכונה לנו:
ברגע שמצאנו את הסיבה למחסום הכתיבה נוכל למצוא את הפתרון המדויק לנו: לתכנן מחדש את הסיפור (או הספר), לחקור ולהכיר את הדמויות או הנושא שעליהם כותבים, לשאול את עצמנו בכנות אם זו היצירה שאנו באמת רוצים לכתוב עכשיו ואם לא – לשנות כיוון, לקחת פסק זמן כדי להתמלא כוחות או השראה, לחזק את עצמנו ולנטרל מחשבות מעכבות של ביקורת עצמית או מחשבות על הקורא שייחשף לטקסט שלנו ועוד.
פשוט כותבים:
סופרים ותיקים ומנוסים מעידים שככל שהם כותבים יותר כך קל להם יותר לכתוב ומחסומי הכתיבה פוחתים. לכן אם נכתוב גם כשאין לנו על מה לכתוב ופשוט נתאר אינטואיטיבית תחושות בגוף, מחשבות, זיכרונות, חוויות מהיום-יום, נפתח את הרגל הכתיבה ויהיה לנו קל יותר לכתוב גם יצירות אחרות וכן לכתוב בהצלחה כשנחליט על כך.
מבינים שלא חייבים לכתוב:
כאמור, מחסומי כתיבה הם חלק טבעי מהתהליך היצירתי של הכתיבה. ההבנה שאנחנו לא באמת חייבים לכתוב (אלא אם הדבר הכרחי לפרנסתנו, למשל) ושלעיתים הפסקה מהכתיבה ממלאת אותנו ברעיונות חדשים, באנרגיה יצירתית חדשה, והאמונה שמחסומי כתיבה יכולים להיפתר מעצמם גם כשאנחנו לא יוזמים פעולה כדי לפרוץ אותם, עוזרים לשחרר את תחושת התסכול, האשמה או הכישלון וגם יכולים לפתור את המחסום עצמו, דווקא מהמקום המשוחרר, החיובי והשלם יותר.
