ריאיון עם אמיר אור-לי, מחבר הספר: ״מבוסס על סיפור אמיתי״
ריאיון עם אמיר אור-לי, מחבר הספר: ״מבוסס על סיפור אמיתי״
אמיר אור-לי, יליד 1955, הוא בן הדור הרביעי לחלוצי העלייה השנייה. אמיר הוא מורה דרך, בעל תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל, תואר שני במקרא ותואר שני נוסף בספרות עברית. את חייו המקצועיים החל כמדריך בחברה להגנת הטבע, ובמשך עשרות שנים הוא מדריך תיירים בארץ ומרצה להיסטוריה של עם ישראל ומקרא בתוכניות אקדמיות עבור אוניברסיטאות בחו״ל.
הספר “מבוסס על סיפור אמיתי” מתאר את קורותיהם של ארבעה דורות של משפחה דתית לאומית שאבותיה היו חלוצים, מייסדי קיבוץ בהרי יהודה, ובן הדור הרביעי משתייך ל״נוער הגבעות״.
שבעים שנות ההיסטוריה של מדינת ישראל, מהימים שלפני קום המדינה ועד לרצח רבין, משמשות בידי המחבר לתיאור ההתפתחות והאידיאולוגיה של קבוצות מסוימות בציונות הדתית.
מאז יסודה של התנועה הציונית הייתה המשיחיות הלאומית כוח מניע מחד והרסני מאידך, בתהליכים שעיצבו ומעצבים את פני המדינה. תורתו של הרב קוק, שראה בהקמת מדינת ישראל את ה״אתחלתא דגאולה״, תורגמה ומתורגמת בידי תלמידיו וממשיכי דרכו לתנועה פוליטית ששמה לה למטרה להרחיב את גבולות המדינה, לעשותה ״למדינת הלכה״ ולהקים בהר הבית את בית המקדש השלישי.
“הדרך עוד לא תמה ועוד עלינו המלאכה לגמור”, שם המחבר בפיו של אחד מגיבורי ספרו פרפראזה על דברי חז״ל הגורסים כי: ״לא עליך המלאכה לגמור…״ או כדבריו של אחד ממבקרי התנועה הזאת הגורס כי: “הרב קוק ראה בחלוצים החילונים את ‘חמורו של המשיח’ ותלמידיו מרחיקים לכת עוד יותר ומלהקים את עצמם בתפקיד העגלון…”.
מה נתן לך השראה לכתיבת הספר?
“כבר בימים שלפני רצח רבין הבנתי כמה גדול הכוח ההרסני הטמון בתאולוגיה של ‘המשיחיות הלאומית’ הגורסת כי הקמת מדינת ישראל היא תחילת ‘תהליך הגאולה’ שבסופו ייבנה בית המקדש בהר הבית, המדינה ‘תנוקה’ מזרים, יורחבו גבולותיה ובישראל תמשול מלכות שחוקיה יהיו חוקי ההלכה האורתודוכסית. בעיני המאמינים הללו מי שמוותר על שטחי הארץ שהבטיח לנו ‘ריבון העולמים’ הוא בוגד שדינו מוות…
במקצועי כמורה דרך אני מדריך הרבה במצדה. במהלך השנים הבנתי כי המיתוס של ‘גבורת מצדה’ הוא מיתוס מסוכן המאדיר קנאים לאומניים שהמיטו על עמם חורבן וגלות שמשכו אלפיים שנה. הקנאות המודרנית הולכת, לדעתי, באותה דרך ואם נאפשר לה היא עלולה להביא אותנו לחורבן נוסף.
הרקע האקדמי שלי במקרא והיסטוריה של עם ישראל העמיקו את הידע שלי בטקסטים יהודיים עתיקים ומודרניים, ולאחר שסיימתי גם תואר שני בספרות עברית החלטתי לנסות לכתוב רומן שיעסוק בהקצנה הגוברת בקרב החבורות ההזויות הללו.”
כמה זמן עבדת על הספר ובאיזה שלב החלטת להוציא אותו לאור?
“העבודה נמשכה כחמש שנים. כשהתחלתי בכתיבה לא ידעתי אם אני מסוגל לכתוב כתיבה ספרותית, שכן עד אז הייתה הכתיבה שלי אקדמית בלבד. אבל די מהר ראיתי שאני מצליח לעניין את עצמי. ההחלטה להוציא לאור ספר נפלה אחרי שהייתי מרוצה מהתוצאה.”
מה תוכל לספר על תהליך הכתיבה עצמו?
“חוויתי את תהליך הכתיבה כהרפתקה וכמסע. נהניתי לראות איך גיבורי הספר הולכים ומתגשמים ככל שהסיפור מתקדם. שני אתגרים עמדו בפניי, הראשון היה להפיח בהם חיים. לתת לקורא את ההרגשה שהוא נמצא איתם. השני – לתת לסיפור עומק ספרותי עלי ידי שיקוע בטקסט פרפראזות מהמקרא ומספרות מודרנית שעוסקת בנושא המשיחיות.”
מהי התגובה הכי מרגשת שקיבלת מקוראים?
“קיבלתי הרבה תגובות, רובן ככולן משבחות את הכתיבה והסגנון ובעיקר את החשיבות של הנושא. הינה דוגמה: ‘הי אמיר. היום סיימתי לקרוא את הספר שכתבת ׳מבוסס על סיפור אמיתי׳. רציתי להגיד לך שמאוד נהניתי מהקריאה ומהידע הרב שהכנסת אל תוך הסיפור. אני חובבת היסטוריה ותיאולוגיות והספר ממש עזר לי לקבל בהירות לגבי המקום שבו אנחנו נמצאים כרגע במדינה. זה מדהים שהוא יצא לאור בעיתוי כזה! לא סתם. והלוואי שיגיע לכמה שיותר קוראים. תודה.’
אחת התגובות המרגשות ביותר הייתה של קורא שאמר שבהולכו עם גיבורי הספר הוא לא רק ״רואה״ את המקומות שבהם הם מתהלכים אלא גם ממש יכול ״להריח״ את הריחות שהם מריחים.”
מהן החוויות והתובנות העיקריות שלך מהתהליך ההוצאה לאור ומהעבודה עם איפאבליש?
“תגיד, אמרה לי חברה באחת משיחות הסלון, למה לא תכתוב ספר? אז כתבתי.
טוב, זה לא הלך כל כך קל. ארבע שנים ועוד קצת עמלתי על כתב היד עד שהגיע למקום שהייתי מרוצה ממנו.
ואז הגיע השלב של ההוצאה לאור. די מהר הבנתי שאין לי סיכוי לקבל חסות של אחת מההוצאות הגדולות ושהדרך היחידה להוציא את הספר היא במימון עצמי. לא היה לי בזה כל ניסיון וגם לא ממש ידעתי למי ואיך פונים. בסיוע גוגל פניתי לכמה הוצאות שהפרסום שלהן היה בולט וצבעוני, ובלשון המעטה לא התרשמתי.
ואז חברה המליצה על epublish. יש לי חברה מאד קפדנית, סיפרה, שהיא עצמה עורכת ספרים, שכתבה ספר והוציאה אותו לאור אצלם. אם היא הייתה מרוצה, זה סימן שהם ממש טובים.
אז פניתי.
הדבר הראשון שהתרשמתי ממנו מייד בשיחה הראשונה עם שלהבת היה הנחמדות. זה לא חוכמה. כל אחד נחמד כשהוא רוצה ממך כסף. אבל שלהבת נשארה נחמדה גם אחרי ששילמתי.
אחר כך, במהלך העבודה, התרשמתי מעוד ארבעה דברים: הזמינות, המחיר, ההוגנות והמקצועיות.
הזמינות: אתם מכירים איך זה שכשמתקשרים לנותני שירות כדי להצטרף לשירות שהם מציעים, הם מרימים את הטלפון תוך שנייה, אבל כשאתם כבר מנויים אתם מחכים זמן רב למענה?! אז זהו שלא אצל שלהבת! תמיד כשהתקשרתי היא נשמעה כאילו רק ישבה וחיכתה לטלפון ממני.
המחיר: כאמור, לפני שפניתי לשלהבת, נפגשתי עם כמה הוצאות ספרים. כולם הגישו לי הצעות מחיר די דומות. המחיר של epublish היה נמוך בשליש וכלל בדיוק את אותם מרכיבים.
ההוגנות: השירותים ש-epublish מציעה, מעוגנים בחוזה שמפרט את התחייבויות ההוצאה ואת זכויות הקניין של המחבר. החוזה כתוב בשפה ברורה ונגישה, ומיותר לציין ששלהבת עמדה בכל התחייבויותיה עד הפרט האחרון.
המקצועיות: במהלך העבודה המשותפת התברר לי עד כמה הוצאה לאור של ספר היא עניין מורכב ששותפים בו עורכים לשוניים וספרותיים, גרפיקאים, מעצבים, מעמדים, בתי דפוס, ובטח שכחתי כמה בדרך. שלהבת תפקדה כמנצח תזמורת מיומן, וכמאמר המשורר: ״הכול זרם״ (אבל בהחלט לא לאט).
ובסופו של דבר, הכול מתבטא בתוצאה. בצניעות אני יכול להעיד שיצא לי ‘בובה’ של ספר. אז כל מה שנשאר לי זה להגיד לשלהבת ולכל העוסקים במלאכה: תודה. אמיר אור-לי, מחבר הספר ‘מבוסס על סיפור אמיתי’ (כדאי לכם לקרוא).”
