המסע ליצירת עולמות קסומים – ריאיון עם אילן גויכמן על כוחה של ההתמדה

אילן גויכמן, סופר הפנטזיה ומחבר טרילוגיית "אסירי הנבואות", חי באשדוד עם משפחתו – נשוי, אב לשלושה, וכפי שהוא מציין בחיוך, "פלוס כלב ואוגרת." ספריו – "תחיית האגדות", "מגן הלהט" ו"מישורי הטבח" עוקבים אחר דמותו של הוגו, רוצח מלכותי אשר מקבל לידיו חתיכה בלויה ממפה ואבן חן יקרת ערך, ומוצא עצמו במסע הרפתקאות אחר אוצר מסתורי, עם בני לוויה אשר מעולם לא חשב שיחבור אליהם. 

"כמו כן, הוצאתי לאור גם את הספר נר האמונה, העוסק בתעלומת רצח מסתורי בעיר הנמל אנידוויר, אשר אליה נקלעות שלוש דמויות, כל אחת ממניעיה שלה. ככל שהחקירה נמשכת, העיר צוללת לכאוס ומהומות, וקנוניה סודית נחשפת." מספר אילן.

הספר החדש שלו "גביש הנשמות", יצא לאור בדצמבר 2024, והוא ממשיך קו עלילה אחד מתוך הספר "נר האמונה", ומחזיר דמויות ותיקות לצד חדשות. ארבע דמויות מרקעים שונים, מסיבותיהן שלהן, מגיעות כל אחת בנפרד אל עיירה קפואה בקצה ממלכת אלדרלוס, שם מצטלבות דרכיהן והעימות שנוצר מאיים על הממלכה כולה. "כל הספרים מתרחשים בעולם דמיוני לחלוטין שאני יצרתי," מציין אילן.  

מה נתן לך השראה לכתיבת הספרים, מאין הגיעו הרעיונות? 

"ההשראה מגיעה ממקומות רבים ומגוונים, ותלויה מאוד בחוויות שעברתי ואני עובר בחיי. החל מספרים שקראתי שמאוד השפיעו עליי, כמו "סדרת הרואים למרחוק" של הסופרת המוערכת רובין הוב, אותה קראתי בגיל מאוד צעיר והתרשמתי ממנה מאוד לטובה. דרך אנשים שפגשתי בחיי, ועל בסיס אופיים והתנהגותם בניתי דמויות, מקומות שביקרתי כמו הקולוסיאום העתיק ברומא, וכלה במשחקי מחשב שהפגישו אותי עם רעיונות מעניינים מאוד. החוויות הכי טובות שמעניקות השראה הן כמובן טיול בעולם והיכרות עם מקומות, אנשים ותרבויות שונות."  

איך חווית את תהליך הכתיבה עצמו?

"תמיד חשבתי על עצמי כסופר ששופך הכול על הנייר ללא הפסקות או מעצורים ובוודאי שלא שכתובים ושינויים עד אחרי שסיים לכתוב. אבל בפועל גיליתי שככל שאני מתקדם בכתיבה, אני חושב על דברים נוספים וחדשים, ודברים מסוימים לא בדיוק מסתדרים, אז אני חוזר אחורה ומוסיף, מוחק או משכתב חלקים קטנים, כדי להתאים אותם לתוכנית העל שבניתי בראשי. תכנון מדויק של ספר בסופו של דבר טוב יותר מאשר כתיבה רגשית ללא מחשבה. 

אחד האתגרים הגדולים ביותר שהיו לי הוא זמן הכתיבה. אני עובד במשרה מלאה, אבא לשלושה ילדים קטנים ומפרנס את משפחתי. חיי היום יום עמוסים מאוד, בין אם בעבודה ובין אם בבית, וקשה מאוד למצוא זמן פנוי לכתיבה. בנוסף, עד שכבר יש זמן, אין מקום מתאים לכתיבה. צריך מקום שקט יחסית, ללא הפרעות חוזרות ונשנות שמוציאות מריכוז, וזה משהו שקשה מאוד למצוא בבית עם ילדים קטנים, טלוויזיות פועלות ומכשירי חשמל למיניהם שמבצעים את עבודתם. הזמן היחיד שמצאתי הוא מאוחר בערב, אחרי שהילדים הולכים לישון, מה שמותיר בידיי זמן קצר יחסית לכתיבה בכל יום. ההספק שלי לא גבוה, אולי שניים-שלושה עמודים ביום, אבל גם זה חשוב, וההתמדה היא חשובה מעבר לכל."

מהי התגובה הכי מרגשת שקיבלת מקוראים? 

"אחת התגובות המרגשות היא של אישה אחת, שעוקבת אחרי הכתיבה שלי במשך שנים, עוד מהספרים של טרילוגיית אסירי הנבואות, וכאשר חשפתי את הספר החדש שלי "גביש הנשמות" היא כתבה לי בפייסבוק הודעות פשוט מטורפות, שהיא כל כך מתלהבת ומתרגשת, שהיא חיכתה לזה כל כך הרבה זמן. וכאשר קיבלה את הספר סוף סוף היא כתבה לי: 'אני אקרא אותו בקרוב!!! רק חבל שברגע שאסיים אותו, לא אוכל לקרוא אותו שוב בפעם הראשונה…'

היא אישה יקרה ומוערכת מאוד, ותגובות כמו שלה ממלאות אותי בכוח ובאנרגיה להמשיך לכתוב. 

בנוסף, פגשתי אנשים שאמרו לי תודה. וכששאלתי על מה, הם סיפרו שהייתי מקור השראה עבורם. כשהם ראו אותי עומד בכנסים ומציג את ספריי, או כשעשיתי קמפיין הדסטארט כדי לגייס כסף בשביל להוציא לאור את "נר האמונה", זה השפיע עליהם מאוד וגרם להם לעבוד על החלומות שלהם ולכתוב ולהוציא לאור ספרים משלהם. להבין שאני הייתי מקור השראה לאנשים אחרים, ושבזכות המעשים שלי הם הצליחו להגשים חלומות אישיים שלהם… דברים כאלו מאוד מרגשים, וגרמו לי להאמין שהכתיבה שלי ממש משפיעה על אנשים, ויוצרת שינוי משמעותי בחיים שלהם."

החודש אנחנו עוסקות בז'אנר מד"ב ופנטזיה. מה הופך, לדעתך, ספר מוצלח בז'אנרים האלה, ומה היית ממליץ לכותבות ולכותבים בז'אנר?

"אתייחס לז'אנר הפנטזיה, כי מדע בדיוני מעולם לא כתבתי. פנטזיה היא המצאה, דמיון, משהו שמתרחש במקום זר לחלוטין, שאיש מלבד הסופר/ת לא מכיר, עד פרסום הספר. לכן, לדעתי, ככל שתשקיעו בעולם שלכם ותעשירו אותו, כך הוא יהיה יותר אמיתי ויותר מציאותי עבור הקוראים. 

עבור כל דבר שהחלטתם להכניס לעולם, תשאלו למה. הדוגמה הפשוטה ביותר – אם החלטתם לקרוא לעיר בשם מסוים, תבינו ראשית למה החלטתם את זה? הרי שמות של ערים בעולם שלנו בדרך כלל נובעים ממקור כלשהו. החלטה רנדומלית לקרוא לעיר בשם הזה ולרכס הרים בשם ההוא בסופו של דבר מוזילה את העולם שבניתם. מה התרבויות השונות שקיימות בעולם? איך כל תרבות מתמודדת עם סוגיות מסוימות? ועוד הרבה דוגמאות. 

אפשר להכין את הכול מראש, ואז לצלול פנימה לתוך הסיפור או להתחיל בקטן עם הסיפור, ולפתח את העולם ביחד איתו. אך חשוב מאוד, לדעתי, לתת מקום לעולם, להתייחס אליו כאילו הוא אמיתי לכל דבר. אם לא תתייחסו אליו כאל מציאות הרי שהקוראים בטוח לא יתייחסו אליו כך. 

בנוסף, מה שמשותף לכל ספר טוב – כתיבה טובה, שימוש במילים ככלי עבודה, העברה ויזואלית של תחושות, מראות, רגשות, דרך מילים. לא להתעצל עם העריכה ולהשקיע בה, לדרוש שיהיו עריכה, עימוד והגהה טובים ומדויקים. גם עריכה ספרותית מאוד מאוד חשובה וקריטית, הרבה פעמים דברים לא הגיוניים מבחינת עלילה והסופר/ת לא עולים על זה כי הם קרובים לסיפור יותר מדי. 

והכי חשוב, התמדה. תכתבו שורה אחת לפחות בכל יום. זה לא סתם סיסמה, ברגע שתתיישבו ותכתבו את השורה, בדרך כלל תמשיכו הלאה. וגם שורה אחת זו התקדמות."