"רוצה לכתוב רב-מכר עולמי? עדיף לכתוב רשימת מצרכים לסופר פארם": ריאיון עם רן אפלברג

הסופר רן אפלברג, במקור מרמת-גן, מתגורר כבר כמעט עשור ביישוב קטן על הר בצפון הגולן. "זהו אחד האזורים הכי יפים בארץ," הוא מספר, "כל עוד אין מלחמה, כמובן, ובאוויר עננים וציפורים ולא טילים, כתב״מים ומטוסים…"

לאפלברג יש רזומה עשיר ומגוון בכתיבה. "בצעירותי פלרטטתי עם תסריטאות ומחזאות, סטנד-אפ וקופירייטינג, אך בשנים האחרונות התמקדתי בעיקר בכתיבה ספרותית."

כבר שנים שהוא מפרסם סיפורים קצרים בפייסבוק וכן הוציא לאור שלושה ספרים; שני קבצי סיפורים קצרים ("חלומות על אהבה", "לחבק לך את הלב") ורומן בלשי  ("האישה שהפסיקה להרגיש").

מה נתן לך השראה לכתיבת הספרים?

"בדרך כלל אינני זוכר איך מגיעים רעיונות לסיפורים אבל זוכר במדויק את הרגע שבו התחלתי לפתח את "האישה שהפסיקה להרגיש"; טיילתי עם כלבלביי בשדרה רמת-גנית של בתים פרטיים, כשלפתע אחד מהם נעלם וכשחזר – הייתה לו עצם בפה (שבטח פילח מחצר, מאיזה אח כלב), וקפצה לי מחשבה: מה אם זו עצם אנושית שהוא חפר מאחת החצרות? ואם כן… זה אומר שבשכונה השלווה שלנו יש רוצח (או רוצחת). ומאותו רגע המוח ניצת והחל לגלגל סיפור, שהפך להיות רומן הבילוש שכתבתי."

איך חווית את תהליך הכתיבה?

"את הספר כתבתי תוך חודש (אחרי שתכננתי אותו במשך 3 חודשים), אבל לשכתב אותו לקח 7 שנים. גם בגלל שזה רומן ראשון, וגם כי היה לי חשוב שהספר ייקרא באותה מהירות ותשוקה שנקרא סיפור קצר ושכשיסתיים נתרגש עד מאוד… 

ומסתבר שזה היה אתגר לא פשוט.

לשמחתי, ממאות התגובות שקיבלתי מהקוראות והקוראים –  עמדתי במשימה. כולם סיפרו עד כמה הספר ריגש אותם ואיך מרגע שהחלו לקרוא לא הצליחו להפסיק (קראו באוטובוסים, בלילה, בבוקר, בהפסקת צוהריים, בשירותים…) מישהו אפילו טען שחיבלתי לו בחופשה בחו״ל, כי במקום להסתובב ולבלות הוא נשאר בחדר המלון עד שסיים את הספר."

מהי התגובה הכי מרגשת שקיבלת מקוראים?

"אחת התגובות שהכי ריגשו אותי על ״האישה שהפסיקה להרגיש״ הייתה ממישהי שסיפרה שבזכותו אזרה אומץ ושינתה מקצה לקצה את חייה, ממש עמדה מול אלו שעד לאותו רגע דרסו אותה, עשתה לזה סוף ומשם המשיכה לצמוח בעקבות החלומות, שעד לאותו יום פחדה להגשים, כי נתנה לסביבה שלה שוב ושוב להקטין אותה."

החודש אנחנו עוסקות בז'אנר הרומנטיקה. מה הופך, לדעתך, רומן רומנטי למוצלח, ומה היית ממליץ לכותבות ולכותבים בז'אנר?

 "אני אוהב כתיבה רומנטית, אבל בלי בולשיט, בלי לעגל פינות, אחרי הכול, רוב מערכות היחסים הרומנטיות שלנו היום נראות כמו הצרות שלנו… אז בא לי לכתוב ולקרוא על נשים וגברים שהאהבה, החברות והתשוקה שלהם התגברו על השגרה המתישה של המאה ה-21 (שלא פעם מכבה את מה שבוער), ומשם המשיכה לצמוח ולהתעצם תוך שהיא מתגברת על שלל מכשולים שהמציאות ללא הרף מפילה עלינו."

הוצאה לאור –מהן התובנות העיקריות שלך מהתהליך או עצות שתוכל לשתף? 

"העצה הכי טובה שלי למי שרוצה להוציא לאור ספר היא: לכתוב את הספר הכי טוב שהיית רוצה לקרוא. ואם באת לחפש תהילה – עדיף להפוך למשפיען בטיקטוק. רוצה להתעשר? תשקיע במניות. רוצה לכתוב רב-מכר עולמי? עדיף לכתוב רשימת מצרכים לסופר פארם, כי אף אחד לא יודע מה יהפוך לרב-מכר הבא, במיוחד לא מי שכתב את הספר."

איך היה לעבוד איתנו, עם איפאבליש?

"את שלושת הספרים הדיגיטליים שלי עשיתי עם איפאבליש, שגם הכינו לי לדפוס את ״האישה שהפסיקה להרגיש״,  והתהליך עבודה היה תענוג. וגם התוצאה. אני אדם שחשובים לו הפרטים הקטנים, כדי להגיע לחוויית קריאה מקסימלית, ומצאתי באיפאבליש אוזן קשבת, תשומת לב, אכפתיות, מקצועיות ואהבה עצומה לספרים, בקיצור, הרגשתי מבורך לעבוד איתם."