ריאיון עם פריידי מרגלית לרגל השקת ספרה החדש, פרוטוקול שפע – הגירוש מגן עדן
ריאיון עם פריידי מרגלית לרגל השקת ספרה החדש, “פרוטוקול שפע, הגירוש מגן עדן”
מדוע החלטת לכתוב ולפרסם ספרייך? האם הם תרמו לקידומך העצמי או מקצועי?
“את ספריי אני כותבת מתוך רצון לחלוק את כל הידע שקיבלתי ועובר דרכי, עם מסה קריטית של אנשים. אין ספק שהספרים תורמים רבות להפצת השליחות והמסרים שחשוב לי להעביר לעולם.” מספרת פריידי מרגלית, מחברת של שני ספרים, חוקרת תודעה ועומדת בראשה של קהילת “מרחב מודעות”, המונה כיום עשרות אלפי אנשים. “זה לא מפסיק להפתיע ולרגש אותי לפגוש אנשים, גם בארץ וגם בחו”ל, שמודים לי על העזרה והסיוע בעת מצוקה, ואני אפילו לא מכירה אותם. זה כוחו של ספר טוב, שמצליח ‘לדבר’ ולגעת באנשים, גם ללא מפגש אישי.”
איך חווית את תהליך הכתיבה עצמו?
“זהו ספרי השני, שהיה הרבה יותר קל לכתיבה מהספר הראשון. על הספר הראשון ‘שמתי’ המון משקל, לקח לי שנים לכתוב, לערוך ולהוציאו לאור, ואילו בספר השני זה זרם והיה תענוג אמיתי. הידע כולו היה מונח שם עוד לפני הכתיבה, כך שתהליך הכתיבה היה להצליח לתרגם את המתודולוגיה והכלים, בכמה שיותר רהיטות, פשטות ובהירות. הספר החדש יוצא לאור בשבוע הבא, אבל אגלה לכם שאני כבר עסוקה בכתיבת הספר הבא… אם יש משהו שלקחתי איתי מהניסיון, זה לא להתמהמה, לכתוב, לכתוב, לכתוב. הצוות המקצועי שמקיף אותי, החל מהעורכת ועד להוצאת הספרים, כל כך עוזרים ועובדים בסנכרון איתי, שאין מה לחכות, פשוט להתחיל, והדרך מתגלה מעצמה.”
איך התהליך היצירתי שלך משתלב עם עיסוקך בפיתוח תפישת ה”מטאיזם”? האם יש רגעים שבהם הרגשת שהכתיבה נמשכת ממקום של חקירה פנימית או התגלות?
“יום שני, הוא יום הכתיבה שלי, היום הכי אהוב עלי בשבוע! מדובר ביום שלם בו אני לא פוגשת אנשים , לא פותחת מיילים, ופחות או יותר מסתגרת, רק אני, אלוהים והמקלדת. זהו יום בו אני נישאת על כנפי הרוח, גם אם אני מתחילה בחוסר השראה וקיטורים על כך, ברגע שאני מתחילה, אני נשאבת אל הטקסטים, ואל החומרים שאני הכי אוהבת בעולם: חקר התודעה ונפלאות הבריאה.”
כשכתבת את ספרייך, האם חשבת על קהל יעד מסוים? אם כן, מי הוא היה וכיצד התייחסת לצרכים ולרצונות שלו במהלך הכתיבה?
“חשבתי הן על קהילת התלמידים שלי, המונה עשרות אלפי תלמידים יקרים שיצרכו את הספר, אך לא פחות מכך, היה לי חשוב לחשוב גם על קהלים חדשים, שעדיין אינם מכירים אותי או את השיטה, ועומדים להיחשף לכך לראשונה.”
אילו תובנות חדשות על עצמך גילית במהלך הכתיבה וההוצאה לאור של הספר?
“תמיד הייתי ‘גרפומנית’, כותבת כל דבר. מנהלת יומנים ו’דפי בוקר’ עוד מהתקופה ש’דרך האומן’ (ג’וליה קמרון, שנות ה-90) עלתה לכותרות. חשבתי שזה רק הגיגים המסייעים לי לנקות את המיינד ולהתחבר לחלקים מודחקים שבנפש. כתיבת שני הספרים לימדה אותי שאימון רב שנים בכתיבה ספונטנית שאינה מצונזרת, הכין אותי היטב וסייע לי שנים לאחר מכן להוציא לאור את כתביי והגיגיי.”
האם יש לך תוכניות לכתיבת ספרים נוספים בעתיד?
“כבר התחלתי את כתיבת הספר הבא, בנושא שמעסיק אותי מימים ימימה, אך בשנה האחרונה קיבל משנה תוקף וחשיבות: שיחות עם מלאך המוות. תפיסת המוות כפי שלמדתי לגלות אותה בעקבות מותו של אחי חיים אל-עזר לפני 14 שנים, ששינתה את כל תפיסת החיים שהכרתי. ההבנה שאין באמת מוות, כי אם מעבר לשלב אחר של המשחק, מרתקת אותי כבר 14 שנה. ובשנה האחרונה עם כל המוות המאסיבי מסביבנו, נראה לי רלוונטי לא רק לעצמי…”
מהי התגובה הכי מרגשת שקיבלת מקוראים?
“‘אני שומרת שני עותקים מהספר. אחד בחדר שינה ואחד בסלון… מתדולוגיה אחת פרקטית שהופכת – הכל לאפשרי!’ תגובה של בטי רוקאווי, סוכנת דוגמניות.
תודה לאל, ובענווה גדולה, אני זוכה להמון פידבקים מרוממי נפש. הכי מרגש אותי שאנשים, באמצעות הספר והאזנה לפודקאסט ‘שיחות בגן עדן’, מקבלים את כל הידע שהם צריכים כדי לחולל שינוי מהותי בחייהם. ככל שעוברות השנים ואין לי פנאי לפגוש אנשים חדשים, אפילו הרצאות וכנסים הם משהו שאני פחות פנויה וזמינה אליו, כך שכולי הודיה על כך שהמדיה עושה את שלה, והמסרים מועברים בהצלחה, ולמעשה חוסכים לי להנגיש את החומרים בדרכים המקובלות.”
הוצאה לאור – ספר בכמה מילים על החוויה. מהן התובנות העיקריות שלך מהתהליך? איזה טיפ או טיפים חשובים תרצי לשתף כותבים אחרים ששואלים את עצמם איך מוציאים ספר לאור בדרך הטובה ביותר?
“העבודה עם איפלאבליש היא חגיגה. הכול היה מסונכרן מהרגע הראשון, וכמו פינג-פונג איכותי מועבר ביני לבין העורכת הלשונית, לבין ההוצאה לאור עצמה. אין לי ספק שגם את הספר הבא אוציא דרכם.”
