איך ליצור לעצמי שגרת כתיבה

תהליך כתיבה של ספר דורש כוחות נפש, השראה, רצון עז ויכולת הבעה. סופרים רבים מתמודדים עם השאלה – איך ליצור לעצמי שגרת כתיבה מובנית ויעילה? אם אצליח ליצור לעצמי שגרת כתיבה כזו אוכל להתמיד בכתיבה, ליצור במוח שלי חיווטים חדשים שיתרמו לתהליך ואתקדם בכתיבת הספר לא רק כשיש לי מוטיבציה וכשנחה עלי הרוח, אלא באופן סיסטמתי ומובנה.

אין דברים רבים שכותבים מכל הז'אנרים ובכל הרמות מסכימים עליהם. אחת הקביעות הבודדות שעליהן יש קונצזוס רחב נוגעת בצורך החיוני ליצור שגרת כתיבה כדי להוציא לאור ספר.

איך יוצרים שגרת כתיבה? בשישה צעדים!

1. ראשית, כדאי לזכור ולהפנים: המוח שלנו הוא גמיש והדבר הוכח פעמים רבות. הצעדים שנציע כוללים הרגלים שצריך להטמיע. הטמעת הרגלים אורכת בין 21 ימים ל-40 יום. בחרו לעצמכם את הזמן הנכון לאמץ את הצעדים הבאים והתחייבו בפני עצמכם שלתקופה הקרובה אתם מחויבים לבצע את המשימות לעיל. כדי שהדברים יהיו מוחשיים, רצוי להכין טבלה ולסמן בכל יום אם עמדתם בהחלטות שאימצתם.

2. תרגלו דפי בוקר.
   ההמלצה לאומנים לסגל לעצמם שגרה של כתיבת "דפי בוקר" היא המלצה ותיקה, יעילה ומוכחת. מי שטבעה את המושג היא התסריטאית ג'וליה קמרון בספרה "דרך האמן". בדפי בוקר אין כתיבה נכונה או לא נכונה, טובה או גרועה. העיקרון הוא פשוט, לאחוז בעט (או בעיפרון) ולהניח למוח "לשפוך את תכולתו" מכם לדף. כלומר, כתיבה אסוציאטיבית לחלוטין. המילים שתכתבו יכולות להיות קשורות או לא קשורות לספר. זה לא משנה. אף אחד לא אמור לקרוא את דפי הבוקר שלכם. העניין הוא להתאמן בכתיבה. לכתיבת דפי בוקר יתרונות נוספים, אתם מוזמנים לקרוא על כך בספר "דרך האמן".
   
3. קראו, קראו ושוב קראו. סופר טוב הוא סופר קורא.
   הקריאה מסייעת לזרימת המחשבות ולארגונן במבנים שמעודדים כתיבה. הקריאה מסייעת גם להרחבת האופקים, לצלילות המחשבה וליצירת השראה. ההמלצה שלנו: קראו לפחות קטע אחד ביום והשתדלו לסיים ספר אחד בשבוע.

4. הכינו שלד לספר.
   את הטיפ הזה כדאי לאמץ עוד לפני שהתחלתם לכתוב אפילו אות אחת בספר. כפי שמבנה, מכל סוג ובכל גודל, לא יהיה יציב ובטוח ללא שלד חזק, כך גם הספר שלכם. כתבו בראשי פרקים את עלילת הספר, אפיינו את הדמויות וכתבו סוף משוער. כל אלו אינם מחייבים כמובן, ייתכן שבמהלך הכתיבה תחשבו על כיווני עלילה טובים יותר או על אפיוני דמות חזקים יותר. זה בסדר. אם כך קרה, עדכנו את מסמך שלד הספר. אימוץ הצעד הזה יעזור לכם במקרה של תקיעות בכתיבה. פשוט הציצו בשלד הספר ותקבלו רעיונות כיצד לפתור את התקיעות, או שתבחרו חלק אחר בספר ותכתבו אותו.

5. כתבו מבלי לערוך.
   תהליך הכתיבה ותהליך העריכה הם תהליכים שונים לחלוטין שאמורים להתבצע בזמנים אחרים. גם מצבי התודעה שלנו בזמן כתיבה ובזמן עריכה שונים. בזמן הכתיבה עליכם לתת לאצבעות דרור ולכתוב ולכתוב ולכתוב, ללא עצירות וללא מחשבות על שגיאות כתיב, על הרחבות מיותרות או על תוספות נדרשות. כל אלו זמנן יגיע, לא בזמן הכתיבה. אם תערכו את עצמכם תוך כדי כתיבה, רוב הסיכויים שתשקעו בעריכה ותשכחו מה רציתם לכתוב. לא מומלץ. פשוט כתבו וכתבו. את העריכה עדיף לבצע בתום הכתיבה. אולם אם אינכם מסוגלים להתאפק, קבעו לעצמכם זמן מוגדר, אחת לשבוע או לתקופה קצובה, שבו תעברו על הדברים שכתבתם ותערכו אותם. בכל מקרה, אל תעשו זאת תוך כדי כתיבה. חבל.

6. הצטרפו למסגרת כתיבה קבועה.
   תהליך כתיבה יציב יכול להירתם מהשתתפות מסגרת תומכת. השתתפות בקבוצת כתיבה יוצרת מחויבות פנימית וחיצונית, מגבירה את המוטיבציה ומעודדת התמדה. קבוצה איכותית תעניק לכם תחושת שייכות, חיזוק הדדי והשראה כיוון שתחשפו לתהליכים של כותבים נוספים. עצם הידיעה שמתקיים מפגש כתיבה במועד קבוע כבר מעודדת את המוח שלנו להיערך לכתיבה, ומפחיתה את ההתנגדות הטבעית שעשויה להתעורר. מרחבי הכתיבה שלנו מהווים בדיוק את המסגרת הזו:  מפגשי כתיבה בזום הכוללים שיח, תרגיל פתיחה, זמן כתיבה שקט עם תמיכה של עורכת מקצועית.

אם אתם מבקשים להעניק לכתיבה מקום של קבע בלוח הזמנים שלכם  מרחבי הכתיבה נוצרו בדיוק לשם כך.

לפרטים לחצו כאן.