לא מחכה למוזה: משה שרון, מחברם של תשעה ספרים, מספר על תהליך הכתיבה וההוצאה לאור

מדוע החלטת לכתוב ולפרסם ספרייך? האם הם תרמו לקידומך העצמי או מקצועי?

"לפני 20 שנה למדתי אצל רב שהיה מוציא לאור ספרים בנושא קבלה באיכות שאני חשבתי שהיא בינונית מאוד, וכשהערתי לו על זה הוא ענה לי: "אז תכתוב אתה!". משם זה התחיל. מהרצון להגיד, לצעוק מסר, אבל שיצא לאור באיכות גבוהה וייגע באנשים. אח"כ הלכתי לסדנאות כתיבה ללמוד לכתוב. זה עזר לי מאוד. ועד היום, למרות שהוצאתי תשעה ספרים לאור, אני עדיין לומד.

כן, הם תרמו לקידומי המקצועי. כל ספר הביא איתו ברכה, הרצאות, אימונים אישיים, פרסום רחב יותר וגם מכירה של הספרים הקודמים."

איך חווית את תהליך הכתיבה עצמו? האם היו אתגרים? 

"כן, בטח שהיו אתגרים. תהליך הכתיבה הוא יותר כיפי כי הוא מוציא לאור את הצד היצירתי. בספרי העיון שלי חיפשתי תמיד מבנה כלשהו להישען עליו, ואז התאמתי את התוכן למבנה. 

תהליך העריכה, לעומת זאת, הוא סיזיפי וקשה מאוד. הוא מצריך נבירה בפרטים שאני פחות אוהב. 

שתי תובנות משמעותיות שלי משלב הכתיבה:

1. זה לא חייב להיות מושלם. פשוט תכתוב מה שיש לך, ואחר כך כבר תערוך ותסדר. גם ככה עד שהספר יצא אתה והעורכת תעברו על הטקסט עוד אלף פעמים. זה שחרר אותי מהפרפקציוניזם. 
2. חייבים לפנות זמן לכתיבה. בלי קשר למוזה. פשוט לסגור ביומן זמן כתיבה ולא לחכות שיתפנה זמן. מי שמחכה לתנאים טובים לכתיבה לא יוציא לאור כנראה. אני סוגר לי ביומן יום כתיבה, רצוי פעם בשבוע, עולה על הרכבת מהמרכז לנהריה – כותב ברכבת שעתיים וחצי, אח"כ הולך לבית קפה על הים וכותב שם עוד שלוש שעות, אח"כ נכנס לים ואז חוזר ברכבת. סה"כ שעות כתיבה: שמונה שעות. בזכות הסידור הזה אני מגיע להספקים גבוהים."

כשכתבת את ספריך, האם חשבת על קהל יעד מסוים? 

"עניין אותי עם ישראל. הוא קהל היעד שלי. למרות שאחד מספריי שהפך להיות רב מכר בישראל, תורגם גם לאנגלית והיה רב מכר באמזון. אבל בכל זאת – מעניין אותי שנעלה את התודעה שלנו כיחידים וכעם. כדי להגיע לאנשים ששונים ממני, בחרתי במכוון עורכת ששונה ממני. אני גבר והיא אישה. אני ימני והיא שמאלנית. אני דתי והיא חילונית. אני ספרדי והיא אשכנזייה. ככה השילוב ביני לבינה הוליד טקסט שרבים יכולים להזדהות איתו."

אלו תובנות חדשות על עצמך גילית במהלך הכתיבה וההוצאה לאור של הספר? האם משהו השתנה בתפישתך את עצמך כיוצר בעקבות החוויה הזו?

"גיליתי כמה אני לא מוכן לתת לאף אחד לעשות במקומי. יש סופרים שנותנים להוצאה לאור לשנות כרצונה ולהוציא לאור ללא בדיקתם. אני עובר קלה כחמורה על כתב היד ומוודא שהכול לרוחי. וגם גיליתי שמתוך תסכול גדול מתהליכי העריכה, מהזמן שלוקח ולפעמים גם מאיכות ההדפסה – פגעתי באנשים שעבדתי איתם וביקשתי הרבה סליחות…

וכן – גם גיליתי שהכתיבה משדרגת אותי ואת התכנים. זה כמו מחקר שאני יוצא אליו וחוזר חדש."

האם יש לך תוכניות לכתיבת ספרים נוספים בעתיד? אם כן, האם יש נושא או רעיון שמרגש אותך במיוחד לכתוב עליו? 

"בטח! אני עובד בימים אלו על ספרי העשירי שייקרא "זוגיות עכשיו", ומיועד לרווקים ורווקות. וגם על ספרי האחד עשר שיהיה רומן, פרוזה, וייקרא "מורדות". הוא מספר על 3600 נשים נשואות שעוזבות ביום אחד את בעליהן ומקימות מושבה בכינרת… 

מרגש אותי לכתוב על החיבור בין יהדות ופסיכולוגיה ועל מערבות יחסים בריאות. " 

מהי התגובה הכי מרגשת שקיבלת מקוראים? 

"קיבלתי אלפי תגובות על ספריי ב"ה. זה נותן לי הרבה כוח להמשיך ולכתוב. הנה למשל מבחורה בשם הודיה על ספרי "העולם לא יכול להתקיים בלעדיך":

"תודה עצומה שכתבת את הספר הזה. אין לך מושג כמה הוא נצרך. מהרגע שפתחתי אותו הרגשתי והבנתי שאיבדתי מאוד את תחושת הייעוד שהייתה נטועה בי חזק. הספר הזה החזיר אותי לשם, בגוונים אחרים – עדינים יותר, אבל אותם קווי מתאר. בעיני, אדם שהולך ללא תחושת ייעוד בעולם הוא אדם אבוד, שחי לפי מה שמזמן לו הרגע. הוא כתוב בצורה ברורה, מושכת, מעניינת, חיבור של כל כך הרבה תורה עם כל כך הרבה חכמות העולם. אז שוב תודה, בשמי ובשם כל מי שיקרא את הספר הזה. כבר המלצתי לאנשים, נראה לי שזאת מתנה לדור"."

הוצאה לאור – ספר בכמה מילים על החוויה. מהן התובנות העיקריות שלך מהתהליך? איזה טיפ או טיפים חשובים תרצה לשתף כותבים אחרים ששואלים את עצמם איך מוציאים ספר לאור בדרך הטובה ביותר? 

"הוצאה לאור היא נושא בפני עצמו, ובימינו הוא מורכב מאוד. ברוב המקרים במימון המחבר. אני ממליץ קודם כל לברר לגבי הרצון והערך שבהפצה לחנויות. אם חשוב לכם וגם יש קהל שיקנה את הספרים בחנויות, אז כדאי לעבוד עם הוצאה לאור שמפיצה לחנויות. זה עסק יקר ולרוב לא משתלם כלכלית. אולי רק בהיבטים אחרים: עוקבים, הרצאות, חשיפה וכו'.

אם אין לכם עניין להגיע לחנויות הספרים, אז אפשר לעשות את כל השלבים בעצמכם: פנו לעורכת ואח"כ לעריכה לשונית ואח"כ לעימוד אצל גרפיקאית ואח"כ דפוס. יש גם הוצאות לאור פרטיות שעושות את זה אבל בד"כ הסכומים הם גבוהים מאוד. גם כמות הספרים שמודפסת, אם לא מפיצים לחנויות היא תלויה בקהל היעד שלכם. האם יש קהל שעוקב אחריכם וירכוש את הספר? לפעמים המדד הטוב ביותר לזה הוא פשוט לעשות הדסטארט ואז לראות אם יש מספיק מאמינים בספר. גם שם רוב הקונים יהיו אלה שמכירים אתכם ולא עוברי אורח.

בקיצור, כמו שאמרתי, הוצאה לאור היא נושא בפני עצמו… ואחרי כל זה גם הקלטתי את הספרים לאייקאסט וסטוריטל כדי שאלה שמאזינים לספרים יוכלו להאזין, וגם העליתי לדיגיטל דרך איפאבליש."   

איך היה לעבוד עם איפאבליש?

"נפלא. ב"ה כבר יש ספרים, למה לא להנגיש אותם גם לקוראי הדיגיטל? שלהבת מקצוענית, מבינה עניין ועושה כל שביכולה כדי לקדם את הספרים."