איך לאפיין את הדמויות בספר שלנו

לדמויות שאנחנו יוצרים יש תפקיד קריטי בספר או בסיפור שאנו כותבים: הן מאפשרות לעלילה להתקיים, מציגות תפישות עולם, רעיונות ומערכות יחסים, הן מעוררות מגוון של רגשות אצל הקורא ועוד.

בניגוד לבני אדם במציאות, דמויות ספרותיות עשויות לחשוף בפנינו את עולמן הפנימי ללא מסננים – את המחשבות והתשוקות הכמוסות ביותר שלהן, את התחושות בגוף, הפחדים והטראומות, אך בדומה לבני האדם גם להן יש מאפיינים כמו מראה חיצוני, מצב משפחתי ותעסוקתי, אופי, הרגלים וכדומה.

כשאנו כותבים ואף לפני שצוללים לכתיבה, כדאי להקדיש מחשבה רבה לדמויות ובייחוד לדמות הראשית, לחקור אותן לעומק, להבין אותן ולראות אותן בעיני רוחנו. מומלץ גם לכתוב את הרעיונות האלו על הדף. כך נבטיח שהדמיות שלנו אכן יהיו דומות לבני אדם, משכנעות, מקוריות ובעלות עומק. כך גם נוכל לשמור על עקביות באפיון, כי במהלך הכתיבה לא תמיד זוכרים את כל הפרטים הקטנים ודמות שהחלה את דרכה בספר כבלונדינית, למשל, עלולה להפוך לפתע לשחרחורת באמצע הספר, בלי שהתכוונו לכך.

קיימות שיטות רבות לאפיון דמויות וכדאי להתנסות בכמה מהן. כל שיטה נותנת זווית נוספת ומגלה לנו עוד רבדים של הדמויות. כאן נתייחס לשלוש מהן:

ריאיון:

דרך מהנה ומוצלחת לפתח את הדמויות שלנו היא לערוך להן ריאיון: לרשום לעצמנו רשימה ארוכה של שאלות, לדמיין שהדמות שלנו יושבת מולנו ואנו מראיינים אותה ולכתוב את התשובות שעולות בראשנו. שאלות אלו יכולות לכלול שאלות בסיסיות על המצב המשפחתי, עיסוק, מקום מגורים, ביוגרפיה, אך גם שאלות מעמיקות או מקוריות יותר כמו: מהו האירוע הכי עצוב שחווית? הכי שמח? ממה אתה הכי פוחד? מה אתה אוהב לאכול, לאיזו מוזיקה אתה מאזין? מה הדבר הכי מביך שקרה לך? ועוד. ייתכן שבמהלך הריאיון יצוצו לנו עוד שאלות והדבר מבורך. כדאי להוסיף אותן וגם להשיב עליהן. כך נוכל להעמיק את ההיכרות שלנו עם הדמויות וליצור דמויות מגוונות ומעניינות יותר.

פרט בולט:

שיטה זו מתאימה גם לאפיון של דמויות ראשיות אך בייחוד לאפיון של דמויות משנה. כדאי לחשוב על פרט בולט (או כמה פרטים) שמאפיין את הדמות ויכול ללמד עליה דבר מה. למשל: פרט מיוחד בהופעה (כמו עיניים בעלות צבע ייחודי), קול בעל גוון יוצא דופן, אביזר בולט, דרך הליכה מסוימת ועוד. הפרט הזה יאיר את הדמות באור מסוים ויהפוך אותה לבלתי נשכחת ומיוחדת.

הכלאה בין בני אדם:

כותבים רבים שואבים השראה לדמויות מבני אדם במציאות. זו דרך שיתרונותיה העיקריים הם שלא צריך להמציא דמויות יש מאין וקל יותר ליצור דמויות אמינות. פעמים רבות לא נרצה “להעתיק” במדויק אדם אמיתי לספרות מכל מיני טעמים, ואפשר לאסוף מאפיינים של בני אדם שמסקרנים אותנו או מתאימים לדמות שאנו רוצים ליצור. למשל, נוכל “לשאול” מהשכן הנודניק את הנטייה לטרחנות, מהדוד את צורת ההליכה השפופה, מבן זוג של חברה את תחום העיסוק וכדומה. ואולי אפילו נרצה לכלול בדמות תכונות שמאפיינות אותנו. הכל מתאים כל עוד הדבר משרת את הסיפור שלנו.

יצירת דמויות היא תהליך מהנה שמאפשר לנו לשחק עם רעיונות, לשלב בדיון ומציאות ומעשיר את הכתיבה שלנו. כדאי להתאמן בכך אם רוצים להשתפר בכתיבת סיפורים, כי זו מיומנות שאפשר לפתח ולשכלל.

בהצלחה!