כתיבה בהשראה גבוהה –  איך המדיטציה והחיבור הרוחני של גלית כהן-ניניו הפכו לשירה מרפאת

גלית כהן-ניניו בת ה-53 – נשואה ואמא ליאיר, שיר ואגם – כותבת מאז שהיא זוכרת את עצמה.
היא מספרת על כתיבה שהגיעה בהקשרים שונים, "בכל אירוע משפחתי, הכתיבה של התקשור, השירים, הכתיבה שהגיעה מכך שהקשבתי למקומות הגבוהים כשאני מתרגלת מדיטציה ומתחברת בעיקר למאסטר שלי, שקוראים לו מהר באבא."

איך הוא השפיע עלייך?

"הוא מאסטר שעבר בהודו עד שנות ה-70 ויש לו עדיין אשראם פעיל שם. יש לו הרבה מאוד עוקבים, אוהבים, שהם ממשיכים את דרכו וממשיכים להפיץ את האשראם, ועוד הרבה מאוד אוהבים בהרבה ארצות מסביב לעולם. הפירוש של שמו הוא האב החומל. כשביקרתי באשראם שלו (שלוש פעמים) הרגשתי את האהבה ללא תנאי וההגנה שלו שמלווה אותי מאז. בעצם, התחלתי להרגיש את האהבה שלו דרך המורה שלי למדיטציה בארץ. אבל הכול נעשה יותר מוחשי וחזק כשהייתי בהודו."

ספרי קצת על ספר השירים שלך, "שירים עם ניצוץ בלב".

כמו שסיפרתי על מהר באבא, עיקר התורה שלו היא להעביר אהבה ללא תנאי וחמלה לכל נשמה בעולם. כך הוא גם נהג בחייו הפיזיים. כך גם ספר השירה שלי עם כל השירים שנקרא "הניצוץ בלב" מגיע מהמקום הזה, של האהבה הגדולה של הטבע, היקום, המדריכים הרוחניים שלי שאני קשובה להם מאוד."

מתי כתבת את השירים?

"את רוב השירים כתבתי אחרי מדיטציה שעשיתי בטבע או בבית, אחרי שהות במקומות מפעימים בטבע שנתנו תחושה של חיבור עם היקום. הרבה שירים נכתבו אחרי ביודנסה. זו קבוצה של ריקוד החיים, שמנחה אותה רונה לוי ברוש. וגם קיבלתי השראה גדולה אחרי טיפולי היליניג של טובה אלעזר שהיא גם מתקשרת את האנרגיה החומלת של מהר באבא.

איך חווית את תהליך הכתיבה של הספר?

"הכתיבה של השירים נעשתה בצורה אינטואיטיבית מאוד, והייתה מחוברת להדרכה גבוהה, ואז זה נכתב ממש בכמה שניות בטלפון, בצורה מאוד זורמת וקלה. כך שלפעמים כשאני מסתכלת יום למחרת אני לא מאמינה שאני כתבתי את כל זה.

התובנה הכי משמעותית שלי מהתהליך הזה היא שהיה לי כיף. כשעברתי על השירים לפני השליחה להוצאה הרגשתי ששוב נכנסת אליי האנרגיה האוהבת והמגנה, וזה לווה בשמחה ואור והעלה את התדר שלי בכל פעם שקראתי את השירים. היה לי נעים להתעסק עם זה."

מהי התגובה הכי מרגשת שקיבלת מקוראים?

"אחת התגובות המרגשות ביותר הייתה ממיכל סנונית: 'התאהבתי בספר שלך. בגלל היושרה, הטוהר, האני העצמי העוצמתי שלך. אינני יודעת אם את 'משוררת' במובן הרגיל של המלה. אבל את גם לא מתיימרת להיות כזאת. את כותבת את האני מאמין שלך בדרך שלך. את לא כמו מישהו אחר שכותב, בין אם זה שיר או משהו אחר. את פשוט את, במובן הישיר והפשוט של המלה, וזה כובש, מרנין לב, משמח לבב  אנוש…  ספרך הוא מתנה ליופיו של האדם וליופיו של העולם.'"

החודש אנחנו עוסקות בשירה. מה לדעתך הופך שירה ליצירה טובה?

"ברגע שזה נכנס ללב, משהו מבפנים, זה משמח, מכניס אנרגיה חיובית ומרים אותך."

איך היה תהליך ההוצאה לאור?

"ההוצאה לאור הייתה חוויה טובה, גם מההכרות עם שלהבת, וגם מהרגשת הפשטות, וגם המשוב שקיבלתי משלהבת שהרגישה ריפוי מהמסרים. באמת יש בזה משהו נוסף מעבר למשוב מחברותיי, שנתן לי את החיזוק להוציא לאור ולהתמיר הלאה את המסרים הללו."

איך הייתה החוויה שלך בעבודה עם איפאבליש?

"התקשורת עם שלהבת הייתה מאוד נעימה ובגובה העיניים. היא נתנה לי את האפשרות להיות אני, גם איך שאני רוצה שייראה הספר, במה שיהיה כתוב על גב הספר, במבוא. היה לי חופש פעולה ויצירה, היה לי מאוד כיף ותומך. גם אם הייתי צריכה זירוז, קיבלתי אותו בצורה נעימה."